across the road

פרק 25- חטיף בריאות

קימברלי ג׳ונס-

צפצופים חזקים מעידים על כך שהמיקרוגל סיים, והפופקורן מוכן.
אני פותחת את החבילה בזהירות, ושופכת את כל התכולה לקערה לבנה ועמוקה.
מרי הלכה לקנות כמה חטיפים ושתייה כדי שנוכל לקיים את מסיבת הפיג׳מות שתוכננה בדרך חזרה מהמשחק למעונות... יחד עם סייג׳, סופיה והיילי. לאחר ששמענו ששלושת השעות הראשונות התבטלו בגלל שגברת גרילניק חלתה, החלטנו לנצל את זה ולערוך מסיבת פיג׳מות מלאה בסרטי אימה, רומנטיקה, ואוכל, המון אוכל.

אני מתיישבת על הספה ואוכלת פופקורן, כי זה החטיף היחידי שנשאר לנו בחדר לאחר שקווין הגיע לבקר יחד עם טי-ג׳יי לפני יומיים בערך.
ברגע שהטלוויזיה נדלקת דפיקות נשמעות על דלת חדר המעונות, אני נושפת החוצה באנחה עצבנית, ״לא יהיה לי רגע של שקט!?״ אני דוחפת חופן של פופקורן אל תוך פי ומתקדמת אל הדלת, כשהסדרה חברים מתחילה להתנגן ברקע.
אני פותחת את הדלת ורואה את האדם האחרון שציפיתי לראות, רייס קופר.
והוא נראה מוטרד.
״מה אתה רוצה?״
״היי צ׳רי, אגב... אין על מה.״ הוא מחייך ונכנס לחדר ללא הזמנה, אני מגלגלת את עיני וטורקת את הדלת מאחורי, ״על מה בדיוק?! על זה שהיית דביל והרסת לעצמך את הניצחון?! למה אתה תמיד פותר הכל באלימות?!״
״אני לא יודע.״
״אלוהים אדירים רייס! תפתח את העיניים שלך! זה לא עוד סתם משחק, זה העתיד שלך, ופוטבול זה הדבר שאתה הכי רוצ-״
״לא קימברלי! את צריכה לפתוח את העיניים! זה את!״
״מה?״ אני אומרת בחוסר הבנה, מביטה ברייס שאיבד שליטה.
״את הדבר שאני הכי רוצה! לא פוטבול... זה את, וזה תמיד היית את.״ הוא אומר כאילו רעל ניתז מפיו, הוא מיד מתחרט כאילו אסור לו היה להגיד את זה, כי באמת אסור לו.

״רייס... אנחנו לא יכולים.״
״תגידי לי למה?!״
״כי אבא שלך אנס אותי!״ אני אומרת, כמעט נחנקת.
״קיי אני כל כך מצטער, אבל את אמרת בעצמך, זה לא אני! זה הוא! ואת יודעת שאם הייתי יודע לפני לא הייתי נותן לזה לקרות, הייתי שובר לו את העצמות וקובר אותו חיי!״ הוא מתקרב אלי כשאני פוסעת אחורה, שוב ושוב ושוב ושוב, עד שגבי נתקע בקיר, ויבבה נפלטת מפי.
״אני כל כך מצטער, אבל קשה לי.״ ידיו הקרירות מחזיקות בצידי לחיי כאילו אני החפץ החשוב ביותר בעולם.
״מה קשה לך?״ אני שואלת, כמעט לוחשת כשדמעה זולגת מעיני.
״קשה לי לא לחשוב עלייך, קשה לי לראות אותך ולא להתנפל עלייך בנשיקות, קשה לי לכבס את החולצה המזדיינת הזאת כי יש לה את הריח שלך, קשה לי שאת לא שלי.״ עיניו מבריקות, אני יכולה להישבע שאני רואה דרכן עולם שלם, שמיים מלאים בזיקוקים.

״אני מצטערת, אוקיי? זה קורע לי את הלב, אבל אני לא יכולה... פשוט תפסיק להיות כזה, תפסיק להיכנס למריבות מטופשות בגללי, אני מעריכה את הדאגה שלך, אבל זה פוגע אך ורק בך-״
״אבל גורם לך להיות חסרת חבלות.״
״זה לא משנה! זה פוגע בך, בעתיד שלך, אתה מושהה משלושה משחקים, אתה על תנאי! עוד פעם אחת ותשב על הספסל עד סוף העונה!״
״אני פאקינג יודע!״
״אז ד-!״ שפתיו מתרסקות על שפתיי, ואני לא מתנגדת.
טעם של מנטה חודר לפי, לשונו החלקלקה לא מפספסת אף פינה בפי הצמא, צמא לאהבה שלו, לאהבה שאני לא יכולה לקבל ממנו.
ידיו חופנות את פני בחוזקה, וכשפתיו מתנקות משפתי הוא מנשק את צווארי בחושניות, מוצץ ואני בטוחה שהוא משאיר לא מעט סימנים.
אני מנסה לדחוף אותו למרות ההנאה הרבה שהוא מעניק לי, אבל אני חייבת להספיק את זה לפני שזה הופך לסקס שלא אשכח בחיי.
״ריי-״
״אהממ צ׳רי?״
״תעצור רגע,״
״את בטוחה שאת רוצה שאני יעצור, כי זה לא נשמע ככה.״
״כן כן.״ הוא מסיים למצוץ עוד נקודה בצווארי ועיניו המבריקות חוזרות להביט בי, ״הבנות תיכף באות, אני רוצה לישר קו.״
״קדימה, כולי הקשבה.״ הוא הולך לאחור ונשען על צד הספה, כשידיו שלובות על החזה שלו, שערו פרוע כתוצאה מידי שעברו בו לא מעט פעמים, ושפתיו אדומות ונפוחות יותר מתמיד.

״אני מסכימה.״
״את מסכימה?״
״כן. לזה,״ אני מעבירה אצבע בנינו במהירות, ״בתנאי אחד.״
״דברי אלי.״
״שניקח הכל לאט, לדוגמה סקס,״
״אלוהים המילה הזאת נשמעת הרבה יותר טוב כשהיא יוצאת מהפה שלך.״
״תתרכז!״
״אוקיי צודקת, תמשיכי.״
״כמו שאמרתי, סקס, יהיה לי קשה לעשות את זה א.. נו... א-״
״איתי.״
״אל תיעלב, זה פשוט יהיה מורכב. אבל זה יקרה, ואחרי הפעם הראשונה אני בטוחה שנעשה הרבה סקס, כאילו מלא סקס.״
״קימברלי ג׳ונס, את נלהבת מהסקס איתי?״ הוא מחייך חיוך צדדי בשחצנות, ואני גונבת חטיף בריאות מהמדף לידי וזורקת לעברו,
״תשתוק!״ הוא מצחקק, ואז דפיקות נשמעות על דלת המעונות, אנחנו מביטים אחד על השני בפניקה, מה נגיד למרי? לסייג׳? לסופיה? להיילי?
אנחנו רצים לדלת ופתחים אותה, למזלנו רק מרי שם, אבל היא מביאה בנו בהלם מוחלט, ״מה הוא עושה כאן?!״

״מחליף נורה.״
״מדבר על סקס.״ אנחנו אומרים ביחד, רק שרייס לא מפחד להגיד את האמת.