It was written in the pixie dust

ה16 בספטמבר

שלום לכולם!
העלתי את ה15 בספטמבר ביום שישי, אבל משהו בסיפור התחרבש וזה התבלגן ועשה לי ג'יבריש בcreate אז הייתי צריכה לכתוב אותו מחדש בשבת בערב. הפרק שהיום מועלה הוא של יום שבת, והיום יועלה גם הפרק של יום ראשון בגלל הבעיה.

תהנו!

Day 7

אתמול היה ללא ספק אחד הימים הכי מדהימים שהיו לי בכל חיי.

פגשתי את הנסיכות, וממש דיברתי איתן! שיחקתי קלפים עם אליס, הכובען המטורף והארנב הממהר והימרנו על חתיכת עוגה קטנה, ששתי מילים כתובות עליה בדמדמניות באותיות יפות מאוד: אכלי אותי!

מי היה מאמין שגם חפצי קסם קיימים?

הלכתי להרצאות עם צ'ארלי, ואני חייבת להגיד שבהרצאה של 'דיסני - הסיפורים האמיתיים' הקאתי על האיש שלפניי בזמן שהמרצה סיפר את הסיפור המקורי של סינדרלה ושל הנזל וגרטל.

בתחרות המופעים של הקאסטים והקוספליירס זכו במקום הראשון מספר אנשים שהתחפשו לSTARISH
מUta no Prince Sama ועשו את הריקוד של 2000% Maji Love , שלמעשה היו קאסט של אנימה.
במקום השני זכו קאסט של Adventure Time, ובמקום השלישי זכתה בחורה שעשתה קוספליי לNyan Cat, ורקדה טונה של זמן עם הזנב הצבעוני שלה לצלילי השיר שלו.

כמובן שהיו עוד קאסטים וקוספליירס שעשו הופעות ממש טובות.

אחרי זה, הלכנו לקריקטוריסט של דיסני, שצייר אותי ואת מייקל.

קניתי מחוך, בובות צ'יבי פרוותיות של ביימקס, פסקל וסבסטיאן, פוסטר של כל דמויות דיסני ופוסטר של הסרט של פיטר פן -וכמובן שעוד המון דברים אני פשוט אחסוך את זה מכם.

אבל מה שבאמת ריגש אותי היה שהרבה נערים ונערות רצו להצטלם איתי. וזה ממש שימח אותי.

חייכתי חיול גדול כשנזכרתי ביום הנפלא הזה, בזמן שאכלתי ארוחת בוקר עם המשפחה שלי.

"ג'ון, לך תביא לננה אוכל." אמא אמרה לו בזמן שהוא אכל את החביתה שלו.
הוא קם והלך אליה.

"אז, מה התוכניות שלך להיום? אחרי בית הספר?" אבא שאל אותי, "את יוצאת לאחרונה הרבה לבילויים." אמר לי בזמן שעיין בעיתון.
שתיתי מעט מהמיץ תפוזים. "חשבתי שאני אלך לפתח את התמונות שלי מהדיסניקון." אמרתי.
הוא הנהן לי בתשובה. "ונסה, יש לך תוכניות להיום?" שאל את אמא שלי. אמי הנידה בראשה. "לא ממש."

"חשבתי לקחת אותך ואת הילדים לסרט," אמר והניח את משקפי הקריאה שלו על השולחן. אמי חייכה ומחאה כפיים. "זה רעיון נהדר, יקירי!" אמא אמרה.