ה15 בספטמבר

618 85 17
                                    

Day 6

הברשתי את השיער שלי, וקשרתי חצי ממנו בסרט בצבע תכלת, ככה ששאר השיער נשאר מפוזר על כתפיי. לקחתי כמה קווצות שיער רנדומליות, וגלגלתי אותן סביב אצבעותיי. הידקתי אותן במעט מים ושיחררתי. ככה שנוצרו בקבוקים שטניים גדולים.

לבשתי שמלה קצרה בצבע תכלת, עם שרוולים תפוחים מעט. קשרתי סרט כחול עבה סביב מותניי, ונעלתי נעלי סירה שחורות יחד עם גרביונים לבנים.


צ'ארלי אמר לי שאם יהיה לי קוספליי - תחפושת - זה יהיה ממש מגניב.


שמתי מעט מסקרה על עיניי ומרחתי טיפ - טיפונת גלוס ורדרד, על מנת להדגיש עוד יותר את הקוספליי.


לקחתי תיק קטן עם כסף, טלפון ואוזניות - כמובן.


חטפתי חטיף קיט - קאט מהחבוא שאני ומייקל אירגנו אתמול כשחזרנו מחנות הממתקים, ואכלתי אותו בזמן שרצתי לתחנת האוטובוס.

הטלפון שלי רטט, והוצאתי אותו בזמן שרצתי.

צ'ארלי: ניפגש בתחנה.

אני: כבר שם >_<


בדיוק ברגע שבו שלחתי את ההודעה, התנגשתי במישהוו, שהיה גם עסוק בטלפון שלו.

"או, היי צ'ארלי!" צחקתי וחייכתי אליו.

"מי זאת?" שאל מלמטה, ממצמץ לעבר אור השמש שסינוור את עיניו.


"או!" קראתי. המשקפיים שלו נפלו. הרמתי אותן מהמדרכה, והגשתי לו אותן. הוא ניקה אותן בחולצתו, והחליק אותן על גשר אפו. "תמיד ידעתי שזאת את!" אמר לי, וחייכתי.


הקו שהיינו צריכים הגיע, והושטתי לו את ידי. הוא נעזר בי ונעמד.

שילמנו על הכרטיסים. ובגלל שהפעם לא היה מקום לשבת בקומה למעלה וגם לא בקומה למטה, נאלצנו לעמוד ולהחזיק באחד מעמודי המתכת.


"נראה ששמעת לעצה שלי." חייך אליי, "למרות שלא היית צריכה בכלל להתחפש. את נראית בול כמו ונדי דרלינג. והבגדים מדגישים את זה אפילו יותר." אמר, "חבל שלא עשיתי קוספליי לפיטר פן... זה היה יכול להיות מגניב..." מלמל בעצב.

It was written in the pixie dustWhere stories live. Discover now