Little serving & Fake boyfriend

פרק 3

שמעתי צלצול מהשעון המעורר שלי בטלפון. הוצאתי אותו המטעינה ובדקתי מה השעה. השעה הייתה שבע וחצי בבוקר, אז קמתי כדי להתארגן לבית הספר. נכנסתי להתקלח, אחרי עשר דקות יצאתי וניגשתי לארון לחפש בגדים. לאחר חמש דקות של חיפושים, התלבשתי במכנס ג׳ינס ארוך לבן וחולצה שחורה קצרה שהכנסתי לתוך המכנס. נעלתי נעלי אולסטאר שחורות גבוהות, התאפרתי, לקחתי את התיק שלי ואת הטלפון וירדתי למטה לקומה הראשונה.

״אמא?״ חיפשתי בעיניי את אמי ובמקומה מצאתי פתק על השולחן ופתחתי אותו. ׳התקשרו אליי מהעבודה ולכן הייתי צריכה לצאת מוקדם. אני אחזור מאוחר, יש אוכל במקרר כשתחזרי. אוהבת, אמא.׳
קראתי את הפתק ויצאתי לבית הספר.

בדרך עצרתי בבית של נועה, היא יצאה והמשכנו ביחד. ״היי אלי, מה קורה?״ נועה שאלה ברגע שיצאה. היא לבשה ג׳ינס קצר וחולצה אדומה קצרה שהייתה בתוך המכנס. שיערה היה אסוף לקוקו מהודק והפוני שלה הסתיר טיפה את עיניה. ״הכל טוב.״ עניתי למרות שמהבוקר אני לחוצה.

״אוקיי. רק שתדעי שרואים עלייך שאת ממש לחוצה. תנשמי עמוק ותרגעי. את תראי להן את התמונה ופה זה ייגמר.״ היא הסכלה אליי כשהתחלנו ללכת והרגשתי שהיא יותר מנסה להרגיע אותה מאשר אותי.

המשכנו ללכת כשכל הדרך דיברנו על כל מיני נושאים ובעיקר צחקנו. כך העברנו את הזמן עד שהגענו לבית הספר וכל האחת הלכה לדרכה.

נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקומי. ״היי, אלינור.״ שמעתי מישהו קורא לי והרמתי את ראשי. ראיתי את אבישג וליאור. ״תגידי הבאת את התמונה? אני פשוט סקרנית לראות אותה.״ אבישג שאלה אותי.

״כן הבאתי.״ הוצאתי את הטלפון שלי והראתי להן את התמונה. ״וואי איזה חתיך. בחירה יפה.״ התלהבה ליאור. ואז נשמעה סגירת דלת וראיתי את המורה נכנסת. ״טוב. תודה על התמונה, אלינור.״ אבישג אמרה ושתיהן התיישבו במקומות שלהן. ״כן..״ מלמלתי לעצמי.

שעתיים של מתמטיקה עברו ואני בכלל לא הקשבתי למורה שדיברה. כל השיעור חשבתי על הילד שצילמתי. ״אלינור את באה לקפיטריה?״ ליאור קטעה את המחשבות שלי. ״כן, אני באה.״

ירדנו אני, ליאור ואבישג לקפיטריה קנינו אוכל והתיישבנו באחד השולחנות במרכז הקפיטריה והתחלנו לאכול. ״היי, אלינור זה לא החבר שלך?״ הפתיעה אותי ליאור. ״כן אלינור זה הוא.״ אבישג הסכימה איתה. הסתכלתי על שתיהן מבולבלת. אך לפני שהספקתי לשאול שמעתי קול קורא.

״היי, אבישג!״ התקרבו אלינו שלוש בנות ואחת מהן, בלונדינית, עיניים כחולות ועם הרבה איפור, קראה לאבישג. וכך למזלי הן קטעו את השיחה עליו. הן התיישבו לידנו בשולחן. ״היי בנות, תכירו זאת אלינור והיא חדשה.״ אבישג הצביעה עליי. ״היי.״ אמרתי להן. ״היי אנחנו ידידות של חבר שלה, דניאל.״ הבחורה שדיברה מקודם אמרה בשם כולן.

״תקשיבו, אתן רואות שם את הילד עם השיער השחור? זה שמוקף במלא ילדים,״ פתאום אבישג החליטה להפיץ את ה״זוגיות״ שלי עם הילד, והן הנהנו. ״כן, מה איתו?״ ילדה אחת עם שיער חום שלבשה חולצת בטן ומכנס ממש קצר אמרה. בנינו אני ממש לא אוהבת את הכיוון שאליו השיחה הזאת הולכת. ״בקיצור, זה חבר שלה.״ לפתע אבישג אמרה. ואני הרגשתי צורך לעצור את זה כאן. ״רגע, זה לא-״ ניסיתי לומר אך הן קטעו אותי.

״מה?! את יוצאת עם תומאס מאורן?!?!״ הן ניהיו עצבניות במיוחד הבלונדינית שהתחילה את השיחה עם אבישג. ״תומאס?״ אבישג שאלה מבולבלת. ״אתן באמת לא יודעות מי הוא?״ הבחורה השלישית שהייתה עד עכשיו בשקט שאלה. ״לא, הוא לא איתנו בשכבה.״ ליאור השיבה.

״אה, נכון. אז אני אסביר לכן.״ הבחורה השקטה אמרה וליאור ואבישג הנהנו מחכות שתתחיל לדבר. והלחץ שהרגשתי בבוקר חוזר אליי שוב.

״הוא הבחור הכי פופולארי בבית הספר. הוא איתנו בשכבה והוא מבוקש על ידי הרבה בנות. הוא יצא עם מלא ואף פעם לא היה בקשר זוגי רציני. כל פעם שהיה יוצא עם מישהי, הוא היה זורק אותה אחרי בערך שבועיים והיה עובר לאחרת.״ הבחורה השקטה המשיכה להסביר.

פתאום עיניה של אבישג נפתחו בפליאה. ״עכשיו הבנתי מאיפה הוא מוכר לי.״ היא אמרה והביטה בליאור. ״זוכרת שדניאל ואמיר לפעמים היו מדברים עליו? על כמה שהוא מקובל וכל מיני דברים כאלה?״ אבישג שאלה את ליאור. ״כן אני זוכרת. לפעמים זה היה נשמע כאילו הם שונאים אותו.״ הסכימה איתה ליאור והפנתה את מבטה אל אבישג מהבנות.

״רגע, איך זה שאת חברה שלו ואף אחד לא יודע מכך?״ הבחורה עם השיער החום שאלה אותי ולי אין מושג מה לענות. ״טוב, אממ... אני... ה-הכרתי אותו בתחילת החופש,״ גמגמתי תוך כדי מחפשת תירוץ טוב. ״הוא עזר לי להשתלב ולהכיר את העיר, וככה בערך התחלנו לצאת. הגיוני שזה לא יהיה נפוץ כי.. טוב, זה די קשר טרי.״ ניסיתי להסביר את עצמי בתקווה שהן יקנו את זה. הן הסכלו עליי בהבנה וכך הבנתי שהן קנו את זה.

עדיין הרגשתי מבולבלת לא מבינה איך התחלנו לדבר עליו, ולמה הוא נכנס לשיחה שלנו. אז החלטתי לשאול. ״למה אנחנו מדברות עליו? זאת אומרת, הוא לא לומד פה נכון?״ שאלתי בחשש, מקווה שהתשובה תיהיה לא ותוהה בלבי שוב איך הוא קשור. ״טוב אלי, הוא נמצא מאחורייך.״ ליאור אמרה לי. הסתובבתי לאחור וכנראה שהוא היה שם כל הזמן הזה. בלעתי לאט גוש של רוק שנתקע לי בגרון והתחלתי ממש להלחץ.

הוא הסיט את מבטו לכיווני ועיניו ננעלו על שלי. הוא קם ממקומו והתקרב אליי, נעצר ועמד מולי. דפיקות הלב שלי היו כל כך חזקות שאני בטוחה ששמעו אותם. מה לעזאזל הוא עושה כאן?! אני לא מאמינה שהוא לומד פה. ואני עוד קיוויתי לסיים עם זה. לעזאזל ממש הלך עליי.