התנתקנו מהחיבוק והרגשתי יותר טוב. "איך את מרגישה?" תומאס שאל. "יותר טוב, תודה." עניתי לו. "מעולה. הנה, קחי כסף, תקני לך ולי מה שאת רוצה, ותביאי לי בהפסקה." דרש ויצא מהכיתה.
זהו? זה הכל? המשכתי לשבת על הכיסא בלי לזוז. בסופו של דבר, החלטתי שאני קמה והולכת לקפיטריה. יצאתי מהכיתה ובדרך פגשתי את ליאור ואבישג.
"אלינור, איך את מרגישה?" ליאור שאלה. "בסדר." עניתי. "לאן את הולכת?" אבישג שאלה אותי. "לקפיטריה." עניתי בקצרה. "אוקיי, אנחנו בכיתה." היא הוסיפה והן התקדמו לכיוון הכיתה.
"אוקיי." עניתי והמשכתי ללכת לקפיטריה. ניגשתי למוכרת שהייתה, וקניתי לי משהו לאכול. התיישבתי באחד השולחנות והתחלתי. החלטתי שאני אקנה לתומאס בהפסקה, כדי שלא יתקרר.
תוך כדי שאני אוכלת, חשבתי על מה שקרה קודם. הבנתי שבכיתי כי הרגשתי נבגדת, למרות שאני לא חושבת שאני אמורה להרגיש ככה. כל העניין הזה חדש לי, ואני לא יודעת איך אני אמורה להרגיש.
כשחושבים על זה, אני די בטוחה שבחור לא אמור לבגוד בחברה שלו עם בחורה אחרת. גם אם זה מתוך דאגה כלפיה, השגת מידע... או שאולי כן?
אני כבר לא יודעת מה לחשוב, לא כשזה נוגע בתומאס. כל זה מסובך לי מדי. אבל נראה לי שאני יודעת מי כן יכול לעוזר לי. הצלצול שמבשר להפסקה קטע את מחשבותיי, אז ניגשתי כדי לקנות את האוכל בשבילו.
קניתי לו והלכתי לחפש אותו בכיתה שלו. עכשיו, אחרי שאני כבר יודעת איפה הכיתה שלו נמצאת, מצאתי אותה מהר. הדלת הייתה פתוחה, אז הצצתי כדי לראות עם תומאס נמצא שם.
מצאתי אותו מוקף במלא ילדים. אזרתי אומץ, ונכנסתי לכיתה. "תומאס, אתה יכול לבוא שנייה?" שאלתי אותו כשהתקדמתי למעגל הילדים הגדול שהיה סביבו.
הוא שתק והתקדם אליי. "מה יש?" שאל. "האוכל שביקשת." עניתי והבאתי לו את האוכל. "אוקיי, תודה." אמר וחזר למעגל. יצאתי החוצה וחיכיתי למקרה ומי שאני רוצה לדבר איתו, יצא.
אני לא יודעת כבר כמה זמן חיכיתי בחוץ, אני מנחשת שבערך עשר דקות. לבסוף הוא יצא והתקדמתי אליו. "רועי, אפשר לדבר איתך שנייה?" שאלתי אותו.
"כן. קרה משהו?" שאל. "אפשר לדבר איתך במקום אחר?" שאלתי אותו והוא הנהן. לקחתי אותו למאחורי הבניין. "אז, מה רצית?" שאל כשכבר היינו לבד.
"רציתי לשאול אותך כמה שאלות לגבי תומאס." עניתי לו עם חשש. הוא החבר הכי טוב שלו, כך שאני לא בטוחה אם הוא יסכים לענות לי.
"אין בעיה, רק שתחשבי טוב לפני שאת שואלת. כנראה שתשאלי שאלות שאני לא אוכל לענות לך עליהן." ענה. טוב אני יכולה להסתדר עם זה. "אוקיי, רציתי לדעת בעיקר אם השמועות שמסתובבות על תומאס נכונות." השבתי.
"אליו שמועות?" שאל, למרות שאני חושבת שהוא יודע. "על כך שהוא מסתובב עם האנשים הלא נכונים, ושהוא מסוכסך עם הרבה מהם." השבתי. אני מקווה שיסביר לי לפחות עם זה נכון או לא.
"אה זה," הוא עצר לרגע והמשיך. "את לא צריכה לדאוג לגבי השמועות." אמר. "למה?" שאלתי מבולבלת. "כי אילו עניינים של תומאס, זה משהו שאני לא יכול לספר לך בלי רשותו." הסביר לי. עדיין הייתי מבולבלת.
"אז זה אומר שזה נכון?" תהיתי. "תראי, אני רק יכול לומר לך שאת לא צריכה לדאוג שיקרה לך משהו, במקרה וירצו לפגוע בתומאס דרכך." ענה. עכשיו אני עוד יותר מבולבלת.
"מה זאת אומרת?" שאלתי. "הכוונה היא, שתומאס ישמור עלייך. הוא לא ייתן למישהו לפגוע באנשים שחשובים לו." הסביר לי. רציתי לשאול אותו איפה ההורים של תומאס, למרות שאני יודעת שהם לא בקשר, אך עדיין רציתי לדעת.
אבל לא הספקתי, כי רועי המשיך. "אבל את יודעת מה? הקשר שלכם די מוזר." אמר. מה זאת אומרת מוזר? "לא הבנתי." תהיתי.
"תומאס יודע עלייך הכל, אבל את לא יודעת עליו כלום." הוא הסביר. הסתכלתי עליו ממש מבולבלת. יודע הכל? סיפרתי לו כמה פרטים עליי, אך לא את הכל.
"מה את מסתכלת עליי ככה?" שאל. "אני מנסה להבין איך הוא יודע עליי הכל, אם אני לא סיפרתי לו את כל המידע עליי." עניתי. הוא הסתכל עליי טיפה המום ואז התחיל לצחוק.
"מה מצחיק?" התרגזתי עליו. "תומאס הוא משהו מיוחד, לא כך?" אמר לי ועזב את המקום. משהו מיוחד? לעזאזל, לא סיימתי לשאול אותו את כל מה שרציתי, והוא כבר הלך.
חזרתי לתוך הבניין, והסתכלתי על השעון שהיה מונח על הקיר. ראיתי שעוד שתי דקות יהיה צלצול לשיעור, אז התקדמתי לכיוון הכיתה שלי.
אני הולכת תוך כדי שאני חושבת על מה שאמר. 'תומאס הוא משהו מיוחד, לא כך?' לא הבנתי למה התכוון, וזה השאיר אותי עוד יותר מבולבלת, וסקרנית לגלות עוד פרטים על תומאס.
YOU ARE READING
Little serving & Fake boyfriend
Romance"אוקיי... אתה מבין?" הסתכלתי עליו במבוכה. "אהה." הוא ענה. "אז תעזור לי?" אני מקווה שהוא לא יצחק עליי. "כן, אני אעשה את זה," הוא עצר לרגע והסתכל עליי בחיוך ממזרי. "אבל אני רוצה משהו בתמורה לכך." "מה?.. מה זאת אומרת משהו בתמורה?" שאלתי אותו בחשש והוא...
