Little serving & Fake boyfriend

פרק 50

מישהו נגע בי. הסתובבתי לצד השני אך עדיין הרגשתי שממשיכים לגעת בי. "די נועה, תני לישון." אמרתי. אני עייפה. "אלינור, זה אני." שמעתי את קולו של תומאס. פקחתי את עיניי וראיתי אותו יושב על קצה המיטה מלטף לי את הראש.

"מה השעה?" שאלתי בעייפות. "שש בערב." ענה. אז ישנתי שלוש שעות, אין פלא שאני עייפה. "הפגישה הזאת לקחה שלוש שעות?" שאלתי כלא מבינה. "מה אני אעשה. אם לא הייתי בורח משם זה יכול היה לקחת יותר." ענה. חייכתי והתרוממתי מהמיטה.

"את עייפה?" שאל לאחר שפיהקתי. "מאוד," עניתי לו. תומאס התיישב לצידי והנחתי את ראשי על ברכיו. "נועה כבר הגיעה?" שאלתי אותו כשאני ממשיכה לשכב עליו. "מזמן, היא פתחה לי את הדלת ואמרה שהיא הולכת להכין עבודה במסגרת הבית ספר." השיב ושיחק בשיערי.

"לפחות אתה כאן." אמרתי בעיניים עצומות. אני כל כך עייפה, מי חשב שהיום הזה יתיש אותי לגמרי. "את רוצה לחזור לישון? אני אבוא מחר לאסוף אותך לבית הספר." שאל. "לא, בוא נעשה משהו." ביקשתי. קמתי מתומאס והלכתי לשירותים כדי לשתוף פנים.

"רוצה לראות סרט?" שאל. "כן, במחשב או בטלוויזיה?" שאלתי אותו. יצאתי מהשירותים רעננה והלכתי אל תומאס ששכב על המיטה שלי עם מחשב פתוח. אז הבנתי שרואים במחשב. עליתי גם אני על המיטה ונשכבתי לידו. "בחרת סרט?" שאלתי. "לא, יש לי רק אקשן או אימה." ענה.

"בוא פשוט נראה את אחד הסרטים האלה. תמצא אחד טוב." ביקשתי ממנו. תומאס הפעיל את הסרט וכיסה את שנינו בשמיכה. הסרט היה ממש מפחיד, לא הפסקתי לצרוח ולהיצמד לתומאס מהפחד. ביקשתי סרט טוב, אבל לא אחד כזה שעכשיו יהיו לי סיוטים ממנו. תומאס לא הפסיק לצחוק, אני לא חושבת שהוא התרכז בכלל בסרט. לבסוף, לקראת סוף הסרט נרדמתי.

*******

התעוררתי לבוקר עירנית מתמיד. שמתי לב שאני עדיין באותה תנוחה בה הייתי בסרט. תומאס שוכב על המיטה ואני בין זרועותיו. חשבתי שילך הביתה, אבל כנראה נרדם גם.

"אלינור, וואו," נועה נכנסה בלי התראה לחדר וראתה אותי איתו. "הפרעתי למשהו?" שאלה. "לא." עניתי בקצרה. "אתם עם בגדים?" נועה שאלה והפתיעה אותי. נחנקתי מהשיעול שחטפתי והאדמתי. "ברור שכן." השבתי והורדתי ממני את השמיכה. אפילו תומאס היה עם הבגדים שלו מאתמול.

"אה, חשבתי כבר שעשיתם סקס בלילה בגלל הצעקות שלך והצחוק שלו." ענתה וזרקתי עליה את הכרית הראשונה שמצאתי. האדמתי כמו מטורפת, אני מאוד שמחה שתומאס עכשיו ישן ולא שמע כלום. "לכי מפה." אמרתי לה והיא יצאה מהחדר צוחקת.

ניסיתי להעיר את תומאס אך לא הצלחתי. הוא ישן כמו בול עץ. כנראה הפגישה הזאת התישה אותו. "תומאס, תומי, קום כבר." אמרתי ונערתי אותו. "תומי!" צעקתי. לאחר שאמרתי זאת הוא קם. "אל תקראי לי תומי. אני מרגיש כמו ילד קטן." ביקש ושיפשף את עיניו.