השיעור נגמר ואני עכשיו בדרכי לקפיטריה עם נועה, ליאור ואבישג. "אז אלינור, שמעתי שאת ותומאס חזרתם." ליאור אמרה מאחוריי. הסתובבתי אליה ונעצרתי. "איך את יודעת?" שאלתי.
"ראו אתכם עולים לגג ואז ליד הכיתה שלנו ראו את תומאס מנשק אותך בלחי. אז כולם מניחים שחזרתם." ענתה. "כן, חזרנו." אמרתי. "מזל טוב." השיבה. חייכתי לה חיוך כהוכרת תודה, ונכנסנו לקפיטריה. תפסנו לעצמנו שולחן והתיישבנו.
"אני הולכת להביא לי אוכל. מישהי רוצה?" אבישג שאלה לאחר שקמה. "תביאי הרבה אוכל." ליאור ענתה. כל אחת מאיתנו הביאה לאבישג כסף, והיא ניגשה לקנות. לאחר שניגשה לתלמיד שמכר, היא קנתה אוכל מהכסף שהבאנו לה, וחזרה לשולחן.
התחלנו לאכול עד שפתאום כמעט כל מי שהיה בקפיטריה התחיל להתלחשש. הזזתי את ראשי לכל מיני כיוונים כדי לנסות להבין מה הסיבה להתלחשויות. מבטי נעצר על תומאס ורועי שניגשו לשולחן שלנו.
תומאס התיישב לידי ורועי התיישב מולו ליד אבישג. "כמה אוכל קניתן?" תומאס שאל מופתע מכמות האוכל. "מה אתם עושים כאן? השולחן שלכם נמצא שם." ליאור התעלמה משאלתו של תומאס ושאלה. לאחר שאמרה זאת, הצביעה לכיוון השולחן של המקובלים מי"ב.
"התיישבתי כאן כדי להיות עם אלינור." תומאס ענה וישר הסמקתי. "ואני," רועי אמר והצביע על עצמו, "אני כאן בגלל שאין לי מה לעשות." המשיך את דבריו ותומאס גיחך. "אה..." ליאור ענתה וחזרה לאכול.
כל אחת לקחה את האוכל שרצתה ולפעמים התחלקנו בינינו. רועי אכל אוכל שהביא איתו, ותומאס לא מפסיק לקחת משלי. "די, נו, תביא לעצמך." התלוננתי. הוא לא מפסיק. "אין לי כוח, וגם אין לי כסף." ענה והמשיך במעשיו. הבטתי בו כלא מאמינה. בחיים שלי לא חשבתי שניהיה יותר מזוג מזויף.
הצלצול נשמע וקמנו חזרה לכיתות. רועי הלך לזרוק את השאריות מהאוכל שלו, ואבישג ניצלה את זה והביאה לו גם את שלנו. תומאס נפרד ממני והמשיך ללכת עם רועי, ואני הלכתי לכיתה. נועה הלכה גם לשלה, וליאור ואבישג הצטרפו אליי. נכנסנו והתיישבנו.
דיברנו עד שהמורה נכנס והתחיל ללמד. יואו, מה זה השיעור המשעמם הזה? למה אני צריכה לדעת מה המשוררת מנסה להעביר בשיר שלה? די, אני עוד שנייה נרדמת. "אלינור שטרן, נא לגשת למזכירות. אנא הביאי איתך את דברייך וגשי לכאן בבקשה." המזכירה הודיעה בכריזה של בית הספר.
מה עכשיו קרה? אספתי את דבריי ויצאתי מהכיתה. הלכתי למזכירות וניגשתי למזכירה. "קראת לי?" שאלתי אותה למרות שידעתי כבר את התשובה. רק רציתי לדעת למה קראו לי. "כן, היכנסי בבקשה למשרד המנהלת. יש שם מישהו שרוצה לראות אותך." ענתה. מי ירצה לראות אותי?
YOU ARE READING
Little serving & Fake boyfriend
Romansa"אוקיי... אתה מבין?" הסתכלתי עליו במבוכה. "אהה." הוא ענה. "אז תעזור לי?" אני מקווה שהוא לא יצחק עליי. "כן, אני אעשה את זה," הוא עצר לרגע והסתכל עליי בחיוך ממזרי. "אבל אני רוצה משהו בתמורה לכך." "מה?.. מה זאת אומרת משהו בתמורה?" שאלתי אותו בחשש והוא...
