פרק 44

8.8K 612 83
                                    

*נקודת המבט של תומאס*

נכנסנו למפקדה והתקדמנו במהירות למפקדה הראשית. "תתקשר אל לוקאס, ראיין ואביאל. תגיד להם להגיע למפקדה הראשית." דרשתי מרועי. נכנסו למפקדה הראשית, ולוקאס, ראיין ואביאל הגיעו שתי דקות אחרינו.

"מה היה דחוף כל כך שהערת אותי משנתי?" אביאל רטן בעצבים. הסתכלתי עליו ונתתי לו מבט שגרם לו לחזור בו ולשתוק. "אביאל, תומאס גם ככה מעוצבן, לא צריך לעצבן אותו עוד יותר." רועי אמר לו והוא בתגובה מלמל משהו.

"אני יכול להתחיל?" שאלתי כדי לוודא שלא יהיו לי הפרעות באמצע. כולם הנהנו והתחלתי. "אז ככה, ג'ייק מנדל הגיע לביקור בבית הספר. החשד שלי הוא שג'ייק חטף את אלינור. הוא דיבר איתה ומאז היא לא חזרה." הסברתי למה קראתי להם לכאן.

"אז מה עושים?" לוקאס שאל. "פה אתה נכנס לתמונה," עניתי לו והוא הנהן. "אתה הולך עכשיו לאתר את ג'ייק. לא מעניין אותי איך. מצידי תפרוץ למצלמות המהירות של המשטרה. תמצא לי אותו." דרשתי ממנו. לוקאס הנהן וקם לעבודה.

"רועי, אני צריך שבינתיים תתקשר לכל מי שאתה יכול מהקשרים שלך. אני רוצה שתנסה למצוא לי אותו דרך אנשים שאולי ראו אותו איתה." ביקשתי מרועי והוא ניגש ישר לעבודה.

נשארתי עם אביאל וראיין. "מה אנחנו נעשה?" ראיין שאל אותי. "בינתיים כלום. עד שלא נמצא את ג'ייק אין לנו איך לתכנן תכנית. לוקאס ורועי צריכים למצוא אותו ואחרי שנדע איפה הוא, רק אז נוכל לתכנן משהו." עניתי לו.

ראיין ואביאל הנהנו בהבנה. "טוב, אני הולך לעזור ללוקאס." אביאל אמר לאחר כמה דקות של שתיקה, וקם לעזור לו. לא התווכחתי כי ככל שיש יותר אנשים הסיכוי למצוא את ג'ייק יותר גבוה. הבעיה היא שלא כולם יודעים איך להתעסק עם כל הפריצות שלוקאס יודע.

"אז... אתה ואלינור." ראיין ניסה לפתוח שיחה והתחיל. "כן.. אני יודע-" "תומאס הכל בסדר. זה לא היה עובד גם ככה. היא אוהבת אותך ואתה אותה, בשלב מסויים הייתם הופכים לזוג. אני רק גרמתי לה להבין את זה וללכת לחפש אותך, ועל זה אני לא מתחרט. אתה יכול להיות רגוע." קטע אותי.

אז אלינור הלכה לחפש אותי? "מתי היא הלכה?" היא לא הגיעה אליי. "ביום שאני והיא יצאנו." השיב. לאחר שאמר זאת, נפל לי האסימון. היא הייתה אצלי בזמן שחיכיתי לה בחדרה. היא חזרה רטובה מהגשם כי אף אחד לא פתח לה.

"למה לא חיכית לה?" שאלתי אותו. אם היא חזרה רטובה, זה אומר שראיין לא החזיר אותה הביתה. היא הלכה ברגל. "שאלתי אותה, היא אמרה שלא צריך. חוץ מזה, לא היית בבית?" ענה ושאל.

"לא, לא הייתי בבית." אמרתי לו עדיין עצבני. הוא יכל לפחות להישאר לראות שהיא נכנסת, או סתם לבדוק אם אני באמת נמצא בבית. "אה, אז איך היא חזרה?" שאל ופה העצבים שלי עלו עוד יותר.

Little serving & Fake boyfriendWhere stories live. Discover now