Little serving & Fake boyfriend

פרק 7

״תומאס, מה זאת אומרת צריך עזרה?״ שאלתי בלחץ. ״אני צריך שתעזרי לי.״ אמר. ״כן הבנתי, אבל מה קרה?״ לעזאזל שיגיד כבר.

״אני חולה. אני רוצה שתביאי את הדברים שקיבלת ותטפלי בי.״ אמר. רגע, הוא רציני איתי?! הוא פשוט חולה??? ״תגיד לי אתה מטורף?!״ צעקתי לו בטלפון. ״בשביל זה אתה מתקשר אליי?! מדאיג אותי ככה רק בגלל שאתה פאקינג חולה?!״ המשכתי לצעוק לו בטלפון כמו מטורפת.

הוא פאקינג התקשר אליי וביקש ממני עזרה, גרם לי לדאוג כי חשבתי שקרה לו משהו, ובסוף הוא רק חולה שצריך שיטפלו בו. וואלה יופי. ״מה יש לך? אני באמת צריך שתעזרי לי,״ היה שקט לרגע. אולי זה רציני? ״אני צריך שתבואי לטפל בי. זאת אומרת, אין לי כח לטפל בעצמי, כך שאני צריך אותך.״ הוא אמר. אוקיי, אני חוזרת בי. הוא פשוט דפוק. איפה ההורים שלו בכל הסיפור הזה?

היה שקט לרגע ותומאס שבר את השתיקה. ״מה העניין, אלינור? באמת דאגת לי?״ שאל. הוא באמת שואל את זה עכשיו? ״בטח שדאגתי, אתה מתקשר אליי ואומר לי שאתה צריך עזרה בקול כל כך רציני שכבר חשבתי שקרה משהו.״ עניתי לו. הוא פשוט... אין לי מילים.

שמעתי אותו מגחך בטלפון והרגשתי את החיוך השחצני שלו עולה לו על הפרצוף. ״אל תעוף על עצמך. הייתי חושבת ככה על כל מי שהיה מתקשר אליי בצורה כזאת.״ אמרתי לו, מקווה שניפצתי לרגע את האשליה שחיי בה.

״טוב. זה לא חשוב-״ ״שנייה, מה לא חשוב?״ קטעתי אותו, לא מבינה מה לא חשוב, מפני שכל מה קרה עכשיו, מאוד חשוב. ״אלינור, סתמי.״ פקד עליי ושתקתי. ״אני צריך שיטפלו בי. אני חולה כבר כמה ימים ואין לי מושג מה לעשות.״ הוא עצר לרגע והמשיך. ״אהה, וכשאת באה, אז תביאי איתך אוכל כי אני רעב.״ הוסיף. ואחרי זה הוא עוד מבקש ממני דברים. איזה כיף. באתי לצעוק עליו, אבל הוא כבר הקדים אותי.

״אל תעצבני אותי, כדאי לך לבוא כי זאת העבודה שלך. את צריכה לשרת אותי. אז אני שולח לך את הכתובת שלי, תבואי לשם עכשיו.״ פקד וניתק. הוא רציני איתי? לשרת אותו? הוא עד כדי כך עצלן? אפילו לא הספקתי לענות לו והוא פשוט ניתק לי בפרצוף!

צלצול טלפון הודיע לי על כך שקיבלתי הודעה. נכנסתי אליה וראיתי את הכתובת שלו. הוא גר רחוק. התארגנתי, לקחתי את הסיכומים שנתנו לי, טלפון ומפתח, ויצאתי לכיוון תומאס. אני לא אלך לקנות לו עכשיו אוכל, אני אגיע אליו ואבדוק מה יש אצלו בבית.

הגעתי לביתו אחרי הליכה ארוכה. לעזאזל למה הוא גר כל כך רחוק?? דפקתי על דלת ביתו ולא היה מענה. דפקתי ועדיין לא היה מענה. ״תומאס! תזיז לפה את התחת שלך, ותפתח לי את הדלת המזורגגת!״ צעקתי לו, אך עדיין לא היה מענה.