הבובה שלו

פרק 46-הוא פה

_נקודת מבט ליאן_
הוצאתי את האייפון והתכתבתי עם שיר
החיימשלי❤️: מה קרה?
אני: סתם..רבנו
החיימשלי❤️: מה ?? מתי?!
אני: עכשיו!
החיימשלי❤️: בואי אליי עכשיו!
אני: טוב
׳סליחה שיניתי את דעתי..טמליטון 7׳ אמרתי לנהג את הכתובת החדשה בחיוך
הוא הסתובב לדקה והסרתי ממנו את עיניי למשמע צלצול הטלפון..
זה היה מג׳ק עיניי נלחמות זו בזו על מנת שלא להוציא דמעות, אני כל כך כועסת עליו! כל כך!
החלטתי לענות לו רק בכדי שלשמוע את קולו בפעם האחרונה.
׳הלו?׳ שאלתי בקול כועס
׳ליאן׳ אמר לאחר שחבט במשהו
׳כן זה השם שלי, מה?׳ שאלתי בעצבים
׳אני אוהב אותך! ואני מצטער
הייתי קצת שיכור, אני יודע שזאת לא סיבה מספיק טובה להאשים את מה שעשיתי.. אבל הייתי בעצבים כל הזמן הזה ולא שאלת אותי,
אז בואי אני יגיד לך..ליאן רודפים אחרייך, אראל השתחרר והוא רוצה אותך אז שהצעת שנלך לקניון כעסתי מפחד כי אין עליי כאן נשק בכדי להילחם בו למרות שאני לא אוהב להשתמש כל כך בנשק, אבל אני חושש שאצטרך.
ליאן שלי אני אוהב אותך כל כך תחזירי אליי בבקשה! אני מרגיש כאלו חלק בי מת, ואני לא צוחק איתך!׳ אמר, כל מילה וכל משפט גרמו לי להרגיש שאני שייכת לו, שאני לא יכולה סתם ללכת פתאום אך נפגעתי ואני לא מוכנה לסלוח לו!
קיבלתי הודעה- ״החיימשלי❤️: הוא פה!״
לא הגיוני הוא לא מזדיין עכשיו עם מישהי?
שלחתי לה ׳אז אני לא באה׳
״החיימשלי❤️: את באה וזה לא ניתן לוויכוח!״
הנהג עצר לי בבית של שיר.
׳תודה כמה זה?׳ שאלתי, הוא כיחכח בגרונו
׳30 שח׳ אמר
׳מה כזה זול?׳ שאלתי והוצאתי מארנקי שטר של עשרים ומטבע של 10 ש״ח והבאתי לו.
׳כן רק למיוחדות!׳ אמר במין פלירטוט
צחקתי ואמרתי ׳תודה רבה׳
באתי לצאת מהרכב וראיתי מנקודה מסוימת קעקוע על עורפו של הנהג, קעקוע מוכר, מאוד מאוד מוכר.
׳את בסדר?׳ שאל בקול גברי ועמוק
אך לא הסתובב מסיבה מסוימת.
׳כן..כן׳ אמרתי מתעשתת על עצמי
יצאתי מהרכב התקדמתי שתי צעדים, וחיפשתי את האייפון שלי..פאק!!
הסתובבתי והמונית עדיין הייתה שם
׳רגע נהג׳ אמרתי ודפקתי לו על הרכב
הוא הסתובב אליי עם ראשו..
לא!
לא
ולא!
זה ליאון?
הוא חייך אליי ונסע, רגע למה הוא לא חטף אותי?! זה לא שאני מייחלת לעצמי את זה אבל זה מוזר!
׳בן זונה האייפון שלי׳ צעקתי נאנחתי ועליתי אל שיר.
דפקתי בדלת אך לפני זה סידרתי את עצמי.
לפתע הדלת נפתחה וג׳ק הופיע, עיניו בחנו אותי.
נכנסתי מתעלמת ממנו, יודעת שעיניו עוקבות אחריי.
לפתע שיר יצאה מהמטבח עם ליאור שמחבק אותה מאחור ומנשק אותה.
׳שיר׳ אמרתי קופצת עליה בחיבוקים עושה את עצמי הכי בסדר שבעולם, וכמובן מעיפה את ליאור.
׳הלו מה נראה לך שהיא רווקה?׳ שאל ליאור
׳כן, כי אם אני רווקה גם היא!׳ אמרתי וגררתי אותה לחדר שלה שלמעלה.
׳מה הם עושים פה?׳ שאלתי בסקרנות
׳סתם..ג׳ק היה עם לירז..׳ אמרה
׳אז ככה קוראים לבת זונה׳ אמרתי ועיניה נפתחו למשמע מילותי המלוכלכות
׳כן ואז הוא הלך אל ליאור שהיה אמור לבוא אליי, אז הם באו ביחד׳ הסבירה
׳האא׳ אמרתי במבט עצוב חשבתי שהוא בא בגללי
׳את..בסדר?׳ שאלה
׳כן׳ אמרתי בחיוך הכי מזויף שלי, היא הרימה גבה כלא מאמינה לי
׳לא׳ שיניתי את דעתי מורידה את החיוך ומחליפה אותו במבט מיואש, כואב.
׳אני לא יכולה לראות אותו שיר אני שונאת אותו! אני כועסת עליו אבל אני עדין אוהב אותו וזה מוזר שיר זה מוזר!׳ אמרתי מיואשת
׳תקשיבי הכנתי אוכל, את אוכלת ואת לא נותנת לו לראות דמעה אחת!׳ אמרה לי, הינהנתי.
אני שמחה שיש לי אותה!
הנחתי את התיק סידרתי את האיפור כדי שיצאו לו העיניים קצת וירדנו לקומה הראשונה.
הבנים ישבו בגינה ועישנו.
׳חכי שניה אמא שלי מתקשרת אלי׳ אמרה שיר ועלתה למעלה
ישבתי בסלון כך שיש לי צפייה ישירה על ג׳ק וליאור שמסתכלים עליי ומדברים, כנראה עליי.
קמתי ונכנסתי למטבח כדי לקחת מים.
׳אמן שתיחנק מהסיגריה!׳ מילמלתי
הרגשתי שתי זרועות גדולות עוטפות אותי.
׳ואז את תבכי עוד יותר׳ שמעתי את קולו
׳עוף ממני׳ אמרתי
׳שנייה מאמי אני רוצה לדבר איתך!׳ אמר
׳א. אל תקרא לי מאמי
ב. אין לנו על מה לדבר׳ אמרתי לוגמת מן המים
׳ליאן!׳ קרא בשמי בצעקה
׳מה?׳ שאלתי מפוחדת
׳אנחנו צריכים לדבר, ולא מזיז לי אם את חושבת שלא כי שנינו יודעים שכן!׳ אמר
׳רוצה לדבר?׳ שאלתי
׳כן׳ ענה
׳יופי הנה..אני שונאת אותך ואתה הבן אדם שהכי סמכתי עליו! יותר מההורים שלי! אז אל תבוא ותזיין לי תשכל על זה שאתה אוהב אותי כי אם היית באמת אוהב אותי לא היית פוגע בי כמו שפגעת! ג׳ק אני פאקינג אוהבת אותך!׳ הוצאתי את זה
לא היה לו מה לומר, נו בטח כמו שחשבתי.
׳גמרת?׳ שאל, הינהנתי במבוכה.
הוא משך את ידי וקירב אותי אליו בפתאומיות ובמהירות, וריסק את שפתיו על שפתיי.
הלשון שלו התחברה בשלי כאלו לא ראינו אחד את השני שנה, הרגשתי פרפרים בבטן מהביטחון שלו לנשק אותי אחרי שפגע בי.
שפתינו התנגשו זו בזו בהערצה, הרגשתי שזה לא בסדר.
הפסקתי את הנשיקה.
׳אני אוהבת אותך׳ אמרתי הוא חייך כאלו ציפה לזה
׳אני אוהב אותך יפה שלי ואני מצטער!׳ אמר
׳אבל אני נפגעתי ג׳ק ואני לא חושבת שאוכל לסלוח לך!׳ אמרתי
חיוכו ירד אוטומטית, ראיתי את העצבים שלו בעיניים.
׳אבל אני אוהבת אותך׳ אמרתי מנחמת אותו