בגרויות בגרויות ועוד פעם..בגרויות📓✏️📚
והנה חלפו להם שבועיים ללא ג׳ק, מתגעגעת?
הו כמה שאני מתגעגעת אליו.
אבא שלו בעצמו בא לבית של שיר וניסה לשכנע אותי לחזור אליו בטענה שהדברים הם לא כמו שהם נראים, כן, ג׳ק בגד בי וזה בסדר?
שיר הכירה לי בחור מדהים בשם דרק, לא אכפת לו שאני בהריון.
שיר בעבודה, הבית ריק, אני מזפזפת בשלט כששיר הפתיחה של בובספוג מתנגן, הספקתי לשנוא עד מוות כל מה שקשור לבובספוג, הרסתי וזרקתי לפח בובה של בובספוג שליאור קנה לשיר, בובה מכוערת. מכוערת וחסרת תוכן.
אצבעותיי עוצרות את הלחיצה על השלט כשאני רואה שאספרנסה אמור להתחיל.
זאת השעה שבדיוק הוא היה אמור לרדת במדרגות, לחטוף לי את השלט ולהחליף לבובספוג. היה זה בלשון עבר.
צלצול טלפון נשמע ברקע, הן כן..הספקתי להחליף את הצלצול של ג׳ק שר לצלצול מעפן.
חוץ מהתמונה ברקע, אותה שמרתי והתירוץ לכך הוא שאין לי כוח להחליף מחשבותיי הוסרו מראשי כשהשם 'אמא יקרה לי' רשום על הצג, כמה מפתיע.
׳מה אמא?׳ שאלתי בחוסר כוחות.
׳אולי תזיזי את התחת שלך?׳ שאלה, היא מודאגת לגביי.
׳לא מתחשק לי, טוב לי ככה׳ אמרתי.
׳לא טוב לך!׳ אמרה כאלו קוראת את מחשבותיי.
התעצבנתי מחזיקה את דמעותיי ׳את לא יכולה להחליט מה טוב ומה ל-׳ היא קטעה אותי
׳ליאן את סיימת פאקינג ארבע חבילות טישו וחיסלת כבר שלוש קופסאות גלידה!׳ אמרה.
׳כי אני חולה אולי?׳ שאלתי מנסה להסיר את מחשבותיה.
׳חולה במחלת האהבה׳ מילמלה בזילזול.
׳שמעתי את זה!׳ הודעתי.
׳ליאן עוד חמש דקות אני באה לאסוף אותך לקניון, תהיי מוכנה!׳ הודיעה לפתע, נאנחתי נכנעת לעוד יום ניסיון עידוד שלה.
לאחר חצי שעה
שמעתי צפירה של רכב מחוץ לבית, הנה היא כאן.
עכשיו הזמן לחבוש את המסכה של 'אני בסדר, לא נפגעתי'.
לקחתי נשימה ארוכה ויצאתי מהבית אל כיוון הרכב שלה לא שוכחת לנעול את דלת הבית.
היא נעמדה ליד רכבה מה שבדרך כלל היא לא עושה, אך מאז הפרידה שלי עם ג׳ק היא עושה זאת.
׳שלום לך יפה שלי׳ היא חיבקה אותי.
׳שלום׳ אמרתי בחיוך ונכנסתי לרכב.
׳לאן הולכים?׳ שאלתי כשאני מוצאת בתא המטען חבילת ממתקים, כן אמא שלי מנסה לנחם אותי בממתקים.
׳למסעדה, אבא רוצה לדבר איתך׳ ענתה בחיוך.
עוד הפעם זה..הוא מנסה לשכנע אותי לחזור אליו.
הנחתי את ראשי על זכוכית החלון וחשבתי, מה הפעם? ידעתי שאנחנו עומדים לעבור לבית שלי..הבית הקודם שלי..שלי ושל הארוס לשעבר שלי, הבן זונה.
בחנתי את החנייה שליד הבית, הרכב שלה עומד שם, בת של זונה...והנה החיוך התחמני שלי עולה.
׳אמא תעצרי לי פה שניה׳ ביקשתי.
׳את מתגעגעת אליו?׳ שאלה בחיוך.
׳מי אני? כן כן בטח׳ אמרתי בחיוך.
יצאתי מהרכב חיפשתי אבן..מצאתי לבנה,
הרמתי אותה מתקדמת אל עבר הרכב עם אש בעיניים וחיוך שטותי, אני לא פסיכית רק נראת כזאת.
זרקתי את הלבנה על עבר הרכב בחוזקה מה שגרם לציפצוף רועש ולחלון בצד של הנהג להיתנפץ כמה שצחקתי.
חזרתי לרכב של אימי עם חיוך מאוזן לאוזן.
׳תגידי את נורמלית?׳ שאלה.
׳זה של הבת זונה הזאת!׳ אמרתי.
׳את באה לזרוק עוד לבנה?׳ שאלה ,הסתכלתי עליה בזילזול.
׳נו באמת אמא תהיי בוגרת!׳ נזפתי בה בהומור, התפקענו מצחוק והיא המשיכה לנסוע.
YOU ARE READING
הבובה שלו
Romanceליאן היא יפהייפיה כל הבנים נופלים לרגליה היא באה ממשפחה מצליחה רק שהיא לא יודעת שאביה הוא אחד העבריינים ה-מבוקשים במדינה , יש לה פצע שהשאיר חבר לשעבר שלה .. כשהיא תפגוש את החוטף שלה היא תשנא אותו וכמה שהיא תנסה להראות קשוחה אליו בפנים היא מרגישה משה...
