הבובה שלו

פרק 109-זה לא מה שיעשה את הרעש

אני קמה לבוקר עם השעון המעורר שלי, לידור.
הוא שיגע אותי כל הלילה, הוא לא נרדם וכך גם אני.
אני קמה מן המיטה מרימה אותו אליי ונכנסת לאמבטיה, אני מוציאה את המברשת הקטנה שלו מהתיק רחצה ששמתי אתמול ומצחצחת לו את השיניים,זה דבר מאתגר שרק ג׳ק הצליח לעמוד בפניו.
לאחר מכן אני מחזיקה ביד אחת אותו וביד אחת מצחצחת לעצמי בעזרת המברשת שלי.
אני יוצאת מהאמבטיה והולכת לכיוון המיטה מניחה אותו עליה ומוציאה בגדים, כמובן כשאני שמה עין שהוא לא נופל או עושה דברים מסוכנים.
אני מחפשת בגדים במזוודה ומוצאת שורט וגופייה.
ג׳ק לעולם לא היה נותן לי להתלבש ככה, אבל הוא לא כאן וגם לא יהיה.
שמעתי דפיקות על הדלת, פתחתי את הדלת ואביגדור ניצב מולי, ושוב הוא בוחן אותי.
יותר מידי בוחן אותי. ׳א-ה-את באה לצאת מהמלון? לאכול קצת אוכל אמיתי ולא את האוכל של הבית מלון המזורגג הזה?׳ הוא שואל, אני צוחקת.
׳למה לא טעים כאן?׳ אני שואלת מרימה גבה.
׳לא, ואני אומר מניסיון, הרגע טעמתי׳ הוא אומר ועושה פרצוף נגעל, אני צוחקת.
אני מורה לו להיכנס, כנראה אני לא אקלח את לידורי הבוקר.
אני נועלת את הכפכפים, תיק צד עם כסף, מתבשמת קצת מול המראה שהמבט של אביגדור נעול על שלי מאחוריי.
׳זהו יפה?׳ הוא שאל, אני מהנהנת מצטמקת מהכינוי הזה, זה אחד הכינויים שג׳ק אוהב להשתמש בהם, יפה של אבא ויפה.
לקחתי את הערסל של לידורי והחזקתי אותו ׳אני יחזיק אותו׳ הוא אומר לוקח את זה מהידיים שלי.
אני מחייכת ואנחנו יוצאים מהחדר. ׳לאן הולכים?׳ אני שואלת.
׳שמעתי יש מסעדות טובות בסביבה׳ הוא אומר.
׳אין מוניות בסביבה׳ אני אומרת. ׳מי אמר שהולכים במונית?׳ שאל.
אני מביטה מולי ורואה ג׳יפ שחור, זה לא של ג׳ק?
אנחנו נכנסים אליו, אני ממקמת את לידורי וחוגרת אותו ואז מתיישבת מלפנים, הריח פה...והכול פה מוכר.
זה של ג׳ק.
אביגדור בוחן את מבטי ומתניע את הרכב ׳ביקשתי שישלחו את זה במטוס הפרטי שלו, אם זה בסדר מצידך׳ הוא אומר, אני בהלם.
׳א-אתה בסדר? אם הוא יגלה הוא ירצח אותך!׳ אמרתי.
הוא מתקרב אליי ׳עשיתי סיכון של החיים שלי שלקחתי אותך ואת הילד שלו לכאן, אני לא חושב שהרכב שלו זה מה שיעשה את הרעש׳ הוא אומר את זה בנימה מפחידה שמשתקת אותי.
אני מהנהנת בפחד ומביטה בו, כל כך מפחיד.
לאחר 17 דקות
שבע עשרה דקות של שתיקה ופחד הגענו לקניון ענק, ידעתי ששווה לטוס לפה.
אם הייתי יודעת שזה יהיה איתו הייתי מוותרת.
אנחנו יורדים מהרכב והוא מוציא את לידורי מהרכב, מה נראה לו?
אני מביטה בו והולכת, טוב שיחזיק את לידורי גם ככה הוא כבד לי.
אנחנו נכנסים לקניון ואני נדהמת מהמראה שלו, של הקניון....
הוא מחזיק את ידי. ׳יש פה מסעדת יוקרה ממש טעימה, בואי ננסה׳ הוא אומר, אני עוזבת את ידו.
אני מביטה בו, הוא עושה מבט עצוב שקשה לסרב לו. ׳אוקיי׳ אני אומרת בכניעה ואנחנו הולכים לאותה המסעדה.
אני מתיישבת בשולחן עם ספסל ומניחה את לידורי על כסא תינוקות שהיה שם, אנחנו מזמינים אוכל ולידורי גלידה עם פחות מעלות קור.
׳את בקושי אוכלת!׳ אביגדור אומר, הוא הזמין סטייק ואני הזמנתי טוסט סלט ומיץ ענבים.
סטייק על הבוקר? לא תודה.
׳אני אוכלת!׳ אני אומרת ׳תפסיקו להגיד שאני לא אוכלת!׳.
׳למה מי עוד אמר?׳ הוא שאל.
׳ג׳ק כל הזמן אומר לי את זה, הוא כל כך מגזים שהוא אפילו אמר שהוא רוצה להכניס אותי להריון שני כדי לראות אותי שמנה שוב׳ אני צוחקת מהרגע הזה.
׳סיכמנו שלא מדברים עליו׳ אביגדור אמר.
׳אהה נכון׳ אמרתי, המשכנו לשוחח ובדיוק נשפך עליי קצת מהמשקה הענבים, קמתי להביא מפיות ואביגדור ספק צעק ספק לחש ׳ליאן שבי מהר!׳.
התיישבתי במהירות מבהלה.
׳חברים מהעולם התחתון של ג׳ק כאן, פאק׳ הוא לחש ׳אל תסתובבי!׳ הוא אמר חובש את הכובע שלו בצורה שמסתירה את פרצופו.
׳אתה חושב שהוא נזכר בי?׳ שאלתי, אני כל כך סתומה.
׳תוך יומיים? מה הוא אלוהים?׳ הוא לוחש בכעס.
כן...ממש יקח לו יומיים להחלים!
סתומה שכמותך!
׳מה הם עושים?׳ אני שואלת, הוא מרים את ראשו טיפה ומוריד ישר.
׳כמעט תפסו אותי, הם בוחנים את המסעדה׳ הוא אומר.
׳למה הם באו? איך הם יודעים שאנחנו כאן?׳ אני שואלת.
׳אני חושב שנכון לעכשיו הם יודעים שאת כאן׳ הוא אומר ומחזיק את ראשו, הוא נראה מתחרט על משהו.
׳עשינו טעות ליאן, היינו צריכים לזייף לך דרכון! הם עוקבים אחרי כל צעד שאת עושה בדרכון ובפלאפון שלך׳ הוא אומר.
׳פאק פאק פאק׳ הוא מניח את ראשו על ידיו.
מישהו מניח את היד שלו על הכתף שלי, אני מביטה בראש המושפל של אביגדור שהבין משהו, אני מביטה בפחד על היד ואז מרימה את ראשי ו...