הבובה שלו

פרק 61-לא❌

׳ליאן קומי׳ הורה עליי ליאון, אך זה היה הדבר האחרון שרציתי.
׳ליאן!׳ הרים את קולו ליאון מזכיר לי את הפעמים שג׳ק היה מרים את קולו בכדי לאיים עליי אך היה נכנע ברגע שהייתי מחייכת אליו.
׳ליאן!׳ הוא צעק והרים אותי מג׳ק
׳לאא!׳ צעקתי מתאמתת איתו בעוד הוא מרים אותי כשבטני על כתפיו לכיוון היציאה האחורית של המסעדה
׳ג׳ק!!׳ צעקתי, זאת הפעם האחרונה שאראה אותו.
חלפנו על פני השירותים שבו התחבאנו ועל הרצפה ממש בפתח הדלת ראיתי את שובל יושבת עם עיניים עצומות.
׳שובל!׳ צעקתי לעזרה ראשה נע לאחור ונגלה לפניי חור בראשה.
׳אתה חולה נפש!!!׳ צרחתי מבכי מרביצה לו בגבו.
׳תפסיקי!׳ אמר וטפח על ישבני בכוונה להשתיק אותי.
׳בן זונה׳ לחשתי, יצאנו מן המסעדה היישר לחנייה מאחורי הקניון וראיתי שכבר ערב.
ישר זיהיתי את הג׳יפ השחור של ליאון מימים קודמים שעוד היינו ידידים.
הוא הכניס אותי לתוך המושב מאחור, הוא טרק את הדלת לא לפני שהבטתי בו במבט שונא.
הבטתי בו דרך החלון זכוכית וזה המרחק שרציתי שיהיה בנינו מרחק לא קטן אבל כזה שאי אפשר יהיה לעבור.
הוא דיבר בטלפון איזה 5 דקות מחוץ לרכב שכמובן כל בדלתות של הרכב נעולות.
ליאון נכנס לרכב התניע והחל לנסוע, הנחתי את ראשי על החלון והרגשתי שראשי מתפוצץ מרוב כל הדמעות, היה לי קשה לראות את ג׳ק את אהובי שידוע באחד שאף פעם לא הובס- שוכב לו שם מת!
הרצתי בראשי את התמונה שנעוצה לי במוח שלו שוכב חלש.
שמעתי סירנה של אמבולנס והתפללתי בליבי שזה בישבילו!
׳אנחנו נגיע בקרוב יפהשלי׳ הודיע ליאון
׳לגיהנום?׳ שאלתי, הוא ציחקק.
׳לא, לבית שלי׳ אמר
׳נו אז לגיהנום!׳ אמרתי עצבנית
׳את עוד תאהבי אותי!׳ אמר
ציחקקתי במעט הציניות שנשארה לי.
׳את האמת כבר לא אכפת לי שתירה בי׳ אמרתי באדישות שמה לב אל האקדח שמונח לו מעל ההגה.
׳אני לא יעשה את זה בחיים׳ אמר
׳עשית את זה כבר חתיכת מנוול!׳ אמרתי
הוא צחק למשמע אומר הקללות שלי, כמובן כמו שג׳ק צוחק עליי.
׳מתי עשיתי את זה?׳ שאל
׳שירית בג׳ק׳ אמרתי, כן ג׳ק זה חלק ממני!
׳תפסיקי לבכות יפה שלי, זה לא אני יריתי בו!׳ אמר
׳אתה כן!׳ צעקתי
׳אני נשבע לך ליאני, זה לא אני יריתי בו!׳ אמר
׳אל תקרא לי ליאני בחיים שלך!׳ אמרתי נזכרת בג׳ק.
הוא הסתובב אליי ׳הגענו׳ אמר ויצאתי בפנים מושפלות כמובן שהוא אוחז בידי בחוזקה.
הרמתי את ראשי והבחנתי בבית הענקי ששומרים מקיפים אותו.
׳בואי׳ אמר ואחז בידי, ידעתי שאין לי כוחות להתנגד.
נכנסו בשער לאחר שליאון הזין סיסמא, עברנו דרך שביל שבצדדיו ערוגת פרחים מהודרת.
התקדמנו לעבר הדלת שעליה תלוי השלט
״ליאון סוויסה״ בכיתי כשראיתי את השלט רציתי לראות את השלט שאני וג׳ק תלינו ״ג׳ק וליאן ברינסון״ צחקתי לעצמי כשנזכרתי שג׳ק התעקש שיהיה רשום שם ברינסון.
נכנסנו אל תוך הבית ותקפה אותי תחושה של אי נוחות, כאלו אני שבויה שלו ולא אהבתי זאת כלל!
הרצון העז של לברוח העלה בי מחשבות, בחנתי את הבית מחפשת איזשהו חלון פתוח או גישה לחצר.
׳רעבה?׳ שאל לפתע, הסתובבתי אליו בשוק מהשאלה שלו
׳לא..לא׳ עניתי עדיין בהלם מהשאלה
׳היי אני מנסה לעזור בסך הכול!׳ אמר
׳לעזור במה? להשכיח ממני את זה שרצחת את הגבר שלי?!׳ צעקתי
׳לא רצחתי אותו!׳ אמר כאלו הסביר לי זאת אלף פעם
׳אז מי רצח אותו?!׳ צעקתי
הוא רק שם את ראשו בין ידיו.
׳יפה זה מה שרציתי לשמוע!׳ אמרתי כאלו השתיקה שלו הסגירה אותו.
׳איפה אני ישנה?׳ שאלתי בזילזול,לא הולך להיות פה הרבה רגשות.
׳בחדר למעלה׳ אמר
׳בא לך לקום ולהראות לי את החדר למעלה? או שאתה רוצה שאני יכנס בטעות לחדר של הזונות שלך?!׳ צעקת. הוא קם
׳את תהיי אחת מהזונות שלי אם לא תשתקי!׳ איים מניף את אצבעו לכיווני.
הוא עלה במדרגות ואני אחריו כמובן
הוא הצביע לכיוון החדר האמצעי התקדמתי ונכנסתי אליו, כל תכולת החדר בצבע לבן ׳ממש בית משוגעים׳ מילמלתי לעצמי
נכנסתי למקלחת לאחר שמצאתי הלבשה תחתונה בארון שאני לא רוצה לדעת למי הוא שייך, אבל היא במידה שלי!
שטפתי את עצמי מכל בכי ועצב ששרר בי בהחלטה שאני נוקמת, ניחמתי את עצמי בידיעה שג׳ק היה נוקם אילו הייתי נרצחת על ידי ליאון או מישהו אחר.
יצאתי מהמקלחת מההתרגשות לקראת הנקמה, מרחתי את הקרמים שהיו שם בחדר אמבטיה ולבשתי את ההלבשה התחתונה הסקסית שמצאתי בארון.
יצאתי מן האמבטיה וירדתי למטה
׳מה רואים?׳ שאלתי רואה את ליאון צופה בטלוויזיה
׳האח הגדול׳ הגניב מבט חטוף אליי וחזר לטלוויזיה.
הוא החזיר את מבטו באיטיות אליי כלא מאמין.
׳מי היה מאמין? שליאן אזולאי תתפשט בישבילי?׳ שאל
׳אני מוכנה להתפשט בישבילך אבל לא נעשה את זה על הספה היקרה הזאת נכון?׳ שאלתי בסקסיות
׳ברור יפתי נעלה לחדר שלי׳ אמר
הובלתי אותו למעלה במדרגות מבליטה את הישבן שלי ושומעת אותו מתנשם מרוב חרמנות.
הגענו לקומה השנייה והפעם הוא זה שהוביל, הוא הוציא מפתח מכיסו ונעץ בחור של הדלת
כעבור שניות אחדות היינו בתוך החדר.
הוא היה עם הגב אליי התקדמתי אליו כך שיכול היה להרגיש את נשימתי על צווארו.
׳עצור׳ לחשתי הוא נעמד במקום עם הגב אליי
׳אתה יודע מה הכי משעשע אותי?׳ שאלתי כורכת את ידיי סביבו כך שבטני וגבו מחוברים.
׳מה ליאני?׳ שאל
׳אמרתי לך לא לקרוא לי ככה׳ רטנתי
׳סליחה אהובתי, מה ליאן?׳ שאל
׳שאם כמה שאהבתי וחיבבתי אותך׳ אמרתי בבכי
׳כן..?׳ האיץ בי להמשיך
׳אני אשכרה שונאת אותך!׳ אמרתי ולקחתי מכיסו האחורי את האקדח
׳את תאהבי ליאן׳ אמר בגמגום לאחר שהבין מה עשיתי.
הוא בא להסתובב ׳אל תסתובב!׳ אמרתי
הצמדתי את האקדח אל גבו
׳אתה פאקינג בן זונה!׳ אמרתי בבכי
׳מה כאב לך? מה?מה היה לך כל כך חשוב להרוג אותו?!׳ צעקתי מטיחה את האקדח בגבו
אך לא הורגת אותו, רק כדי לקבל תשובות!
חשבתי איך לקשור אותו, לשמור עליו שלא יעשה לי כלום ועיניי מצאו על השידה הלבנה שבחדר חבל עבה.
׳שב על הכיסא שם!׳ הוריתי עליו בהלם מעצמי
הוא התיישב על הכיסא בתנוחה גברית שאפיינה אותו.
לקחתי את החבל העבה מהשידה שכל הדרך אלייה אני מכוונת את הרובה אליו שלא יעלה בדעתו לברוח או לתקוף אותי.
קשרתי אותו במהירות מתוך פחד שישתחרר.
עמדתי מולו התכופפתי וקשרתי את רגליו, מידי פעם הרמתי את מבטי והייתי פוגשת את חיוכו.
׳מה אתה מחייך?׳ שאלתי באומץ מהדקת את הקשר ומביטה בו בשנאה.
׳אסור לי?׳ שאל מתגרה
׳לא׳ אמרתי מתעסקת עם הקשר
׳למה?׳ שאל בחיוך
׳כי שללת ממני את האפשרות הזאת׳ אמרתי
מרמזת על זה שחצי בי מת.
התיישבתי על המיטה ושיחקתי ברובה מסתכלת על ליאון שלא נראה כלל חסר אונים כמו שחשבתי , הרי ידעתי שבכל שנייה יכול לקום ולתקוף אותי.
התקדמתי אל עבר החלון, אני מעדיפה למות.
בחנתי את הנוף המרהיב זה העלה בי זכרונות מהיום הראשון שנחטפתי על ידי ג׳ק, והפעם?
לא אני לא מרגישה ביונסה!

•העניינים מתחילים להתחמם קוראות יקרות!✔️