הבובה שלו

פרק 63-לאחר שבוע✋

-לאחר שבוע-
רבתי מקודם עם ליאון כי הזכרתי את השם ג׳ק.
ואתם חושבים שזה מוגזם? אז חכו שתשמעו את זה - ליאון לא מסכים לי לצאת מהבית, לא לגינה, לא לפתוח את הדלת שדופקים, לא לבריכה אפילו כשאני רעבה ואני לבד הוא לא מסכים לי לעשות קניות! הוא פשוט מזמין לי אוכל למרות שאנלא אוכלת כמעט.
השבוע הזה מסתכם בזה שבקושי אכלתי, יותר בכיתי.
לא דיברתי-צעקתי.
לא יצאתי מהחדר כמובן רק שהייתי רעבה וליאון לא היה בבית, אבל השומרים הכלבים האלו דאגו לומר לו שאני אוכלת.
אין לי איך לתאר עד כמה שאני מתגעגעת ורוצה את ג׳ק, לפעמים אני רוצה להחזיר את הגלגל לאחור ולהיזכר בריבים שלי עם ג׳ק ועם כמה שהוא הצליח להעלות לי חיוך ולגרום לי לסלוח לו.
אני זוכרת את היום הזה שיולי באה אליו וישנתי איתו, זה היה היום המאושר בחיי!
הרגשתי פרפרים איתו
ליאון ירד מהמדרגות עם אותה זונה שהוא כבר יומיים מביא.
׳ביי
_נקודת מבט ליאון_
עליתי לחדרה וראיתי שהיא ישנה, היא נראת כמו מלאך, חבל שהיא לא מאמינה לי!
התיישבתי על ידה מביט בה ומרשה לעצמי ללטף אותה, פניה החלקות הביעו עצב.
כעסתי על עצמי שנתתי לג׳ונתן, החייל שלי להרוג את ג׳ק, האמת שלא שמתי לב שהוא ביכלל עשה את זה עד שראיתי שג׳ק על הרצפה כשג׳ונתן כיוון את הרובה אליו.
ואני כועס עוד יותר על זה שאני פאקינג נפגש עם הנטלי הזאת שכל מה שאני רוצה ממנה זה את הגוף שלה!
׳אני אוהב אותך׳ לחשתי לה ונישקתי את מצחה
לפתע צלצול טלפון הקפיץ אותי ועל הצג היה רשום ״ג׳ונתן״
׳האא יבן זונה׳ עניתי
׳גם אני אוהב אותך בוס יקר׳ אמר בציניות
׳קצר תהליכים אחי, מה התקשרת?׳ שאלתי
׳זה מוכן׳ ענה לשאלתי בקצרה
׳מה מוכן? מוכן מוכן?׳ שאלתי בהלם
׳כן, בוס׳ ענה
׳טוב תבוא, היא פה׳ אמרתי
׳כבר בא, בוס׳ אמר וניתקתי, הנחתי את האייפון על המיטה
׳את הולכת להיות שלי!׳ אמרתי בהתלהבות לליאן שישנה
ירדתי למטה וצפיתי במשחק מנצ׳סטר יוניטד נגד ריאל מדריד ואל תקראו לי ליאון אם ריאל לא מנצחת!
׳ישששש!׳ צעקתי כשריאל הכניסו גול
׳ליאון׳ שמעתי את הקול הרך של ליאן, מבטי הופנה אל כיוון המדרגות שמהם היא ירדה.
היא הייתה לבושה במכנס קצר וגופייה שעלתה לה למעל הבטן, אחח ליאן את לא מבינה מה את עושה לי, לגמתי מבקבוק האלכוהול שהיה ברשותי רק כדי שהמחשבות הכחולות שלי יחזרו לראשי ויתנו לי להתענג על כל מחשבה שעלתה בראשי על ליאן.
׳אל תסתכל על הגוף שלי!׳ נבחה
׳כן יפהייפיה?׳ עניתי
׳תפסיק לקרוא לי ככה!׳ צעקה
׳סליחה, מה רצית?׳ שאלתי, מרסן את עצמי בפעם האלף השבוע כן, זה מתיש לחיות איתה.
׳כואב לי הראש, אני לא מצליחה להירדם׳ אמרה ונראתה חלשה פתאום וידעתי שזה מרוב כל המחשבות שלה על ג׳ק וכל הבכי.
׳להכין לך תה?׳ שאלתי
׳כן, בבקשה׳ ענתה
קמתי מן הספה, ואני לא חושב שאי פעם אישה גרמה לי לעזוב באמצע צפייה במשחק.
היא התקדמה אל עבר הספה והתיישבה עליה עם רגליים כך שתחתוניה גלויים לפניי.
׳אל תסתכל לשם!׳ צעקה, הגשתי לה את כוס התה.
׳אם את פאקינג תועילי בטובך להרים את המכנס הקצר הזה אני לא יסתכל לשם!׳ אמרתי בטון מאיים
׳אתה חטפת אותי בכדי לאנוס אותי נכון?׳ שאלה כאלו זה מובן מאליו
׳לא ליאן, אני אוהב אותך!׳ אמרתי
׳אז אם אתה פאקינג אוהב אותי למה אתה פאקינג כולא אותי ומכריח אותי לאהוב אותך?׳ שאלה דומעת
׳לא הכרחתי׳ אמרתי
׳אתה כן׳ אמרה
׳ליאן אם אין לך שום דבר חכם להגיד, אל תגידי!׳ אמרתי מרגיש שכולי עולה בעשן
׳תסתום את הפה שלך חתיכת בן זונה!׳ צעקה
קמתי מן הספה מרים אותה באגרסיביות ודוחק אותה בקיר, היא צווחה אבל את מי זה מעניין?
׳את תלמדי איך לדבר אליי!׳ אמרתי בטון מאיים
׳לך להיזדיין׳ אמרה במעט האומץ שנשאר לה
׳מה קרה בייב החלטת להיות גיבורה?׳ שאלתי
׳אל תקרא לי ככה!׳ צעקה ודחפה אותי
׳תשמעי טוב טוב חתיכת זונה!׳ אמרתי נצמד אלייה
׳את לא תצעקי עליי מובן?׳ צעקתי כשאני תופס את שתי ידייה בידי.
היא רק הנהנה בפחד,פחדנית מטומטמת.
התרחקתי מגופה ובדיוק שחשבה שזה נגמר דחפתי אותה אל הקיר.
אנ׳לא אוהב אנשים שלא מכבדים אותי!
*נקודת מבט ליאן*
הוא פאקינג איבד את העשתונות.
׳את לא תצעקי עליי מובן?׳ צעק והרגשתי את שתי ידיי נמחצות בין ידו הגדולה.
הינהנתי במהירות ובפחד רק שיעזוב את ידיי.
הוא התרחק מגופי והרגשתי את כל הקור של החדר חודר לגופי רק אז הרשתי לגבי השורף להתנתק מן הקיר שאליו הטיח בי ליאון,
התאפסתי על עצמי אך שנייה לפני הוא דחף אותי בחוזק אל הקיר וצרחתי, הרגשתי שהגב שלי נשרף!

אם זה עם שגיאות או משהו לא לשפוט פשוט תתקנו אותי או משהו כי אני עם חברות ואין לי כוח לתקן אני יתקן יותר מאוחר😂😏✔️