הבובה שלו

פרק 113-לפני

נקודת מבט ג׳ק-שבוע לאחר התאוששות

הייתי אמור לחזור הביתה לפני שבוע כמו שהרופא אמר אבל הייתה לי בעיה שהם הצליחו לפתור והיום חזר לי הזיכרון,חלקית.
הרופא אמר שזה ביגלל מנגנון מסויים של תאים במוח שענא אערף לא יודע מהם ושלא אזכור דברים שקרו שבועיים לפני הפציעה.
הוא הסביר לי שהיא הייתה כאן לפני יומיים, ושהיא הלכה הביתה כי הילד שלי נמצא בסביבת מקום שלא בריאה לו, שמחתי שהיא הלכה איתו כי אני יודע שהוא לא מסתדר עם אנשים אחרים חוץ ממני וממנה וגם כי לא רציתי שתראה אותי חלש.
ליאור, שיר ומלא חברים באו לבקר וגם ההורים שלה ושלי, שמחתי אבל בתכלס הם אפסים ליד מי שרציתי לראות.
אותה...הבחורה שלי והילד שלי.
שיחררו אותי הביתה, אחד השומרים שלי בשם ברס זה השם כינוי שלו כי הוא חולה על ברסה בא לאסוף אותי כי רציתי שרק הוא, הוא חבר ותיק שלי.
׳מה קרה הפעם?׳ הוא שואל ׳צריכת אלכוהול גבוהה..הייתי אחרי קרב יריות עם הבן זונה׳ אני עונה.
׳עם אביגדור?׳ הוא שואל. ׳כן, הוא לא קיבל שום דבר הבן זונה׳ אני אומר מתכוון ליריות.
׳ואתה?׳ הוא שואל. ׳גם לא׳ אני עונה מוציא יד מהחלון.
׳רוצים אותי בכלא׳ אני אומר ׳למי יש אומץ?׳ הוא שואל.
׳אביגדור..אבא של הבן זונה הזה שוטר בדרגה של הגודל הזין שלי׳ אני אומר שם רגליים מעל תא הכפפות.
׳שזה אומר?׳ הוא שואל. ׳דרגה גבוהה מאוד׳ אני מגחח, הוא צוחק.
׳סטלן היית וסטלן תשאר׳ הוא אומר מחייך, אני צוחק.
׳היום אני חוזר לאישה ולילד ברס! היום!׳ אני אומר בחיוך.
׳בקשר לזה אח שלי..-׳ הוא אומר, צלצול טלפון קוטע אותו.
׳דקה אח שלי׳ אני אומר ועונה לבן אדם.
אני מניח שזאת ליאן כי המזכירה של הבית חולים אמרה לי שהיא תתקשר אליה להודיע לה שאני מגיע ברגע שיצאתי מבית החולים.
׳אה בייבי התגעגעת?׳ אני שואל.
׳אין בייבי ויש תתחיל להתגעגע׳ אני שומע את הקול של ליאור.
׳מה ימזדיין?׳ אני מתבאס, אני מתה לשמוע את הקול של האישה שלי.
׳האישה שלך והילד נעלמו׳ הוא אומר, אני מוריד תרגליים, מזדקף ומרגיש עצבים בכל הגוף.
׳מה זאת אומרת האישה שלי נעלמה יזין?׳ אני שואל, אני מסתכל על ברס וזה נראה שהוא יודע על זה.
׳היא לא פה׳ הוא אומר ׳גם לא בבית של אמא שלה שיר בדקה, והיא גם לא עונה לטלפונים׳.
אני זורק תפלאפון למושבים מאחורה. ׳אתה ידעת על זה משהו?׳ שאלתי את ברס.
׳רציתי לספר לך אבל בדיוק הוא התקשר׳ הוא מסביר.
׳סבבה אני ימצא אותה׳ אני אומר, היא לא יכולה לברוח ממני.
היא צריכה להתאבד בכדי לברוח ממני, אני אוהב אותה והיא שלי לעולם.
בגלל שהוא נוסע כמו צב אני מחליף איתו, אני נוהג והוא חופר לי על כמה שאסור לי.
זה לא מזיז לי.
אני מחנה את הרכב, לידור ושתי חיילים טובים שלי מחכים לי ואנחנו נכנסים אל תוך הבית, הריח שלה לא נמצא כאן וזה מעצבן אותי מאוד.
אני עולה איתם בעצבים למעלה לקומה השלישית, יש שם את המעבדה שלי.
׳בינגו׳ אני אומר מביט במחשב שלי שמאתר את כל החפצים והדברים של ליאן שבהם שמתי מכשיר איתור למקרה שיחטפו או שתברח.
זה איתר לי את הערסל של לידור, סעאמק ערס!
׳מה את נוסעת להוואי ילדונת?׳ אני ממלמל לעצמי בעצבים.
׳קרא לבני...יוסי ודוד אתם טסים לשם יחד עם מאור ובן, תבררו לי הכול!׳ אני אומר להם בעצבים, הם מהנהנים ויוצאים מהחדר.
אני נשאר שם עם ליאור וברס, הם מתיישבים על כסא מולי ולא מפסיקים לנעוץ בי מבטים ואני מביט בהם.
׳מה יש לכם?׳ שאלתי מדליק סיגריה, היא תמיד הייתה אומרת לי שאני מעשן בצורה סקסית אבל אני צריך להפסיק עם זה, היא לא מובנת לפעמים כמו כרגע.
׳היא טסה עם אביגדור׳ ברס אמר ואני מרים את עיני מהמצת, אם ברס לא היה חבר טוב שלי הייתי משפץ לו את הפנים ברגע זה.
הרגשתי כאלו מבשרים את המוות של ההורים שלי, הרגשתי לראשונה בחיי פחד.
אני קם מהמקום שלי בעצבים ויוצא מהמפקדה, ירדתי את כל המדרגות מהקומה השלישית לשנייה ויצאתי מהבית לגינה.
התהלכתי בגינה, עשיתי סיבובים של כל הגינה כשהמוח שלי לא מבין איך היא יכולה לבגוד בי ככה ועוד עם הבן זונה הזה? אני חושב על זה ובועט בכד חרסינה שהיא עיצבה כשהיינו בקליפורניה.
מוזר שאני אפילו לא מצליח לומר עליה מילה אחת רעה כרגע.
התיישבתי על הדשא בישיבת צפרדע והרגשתי דמעה שיורדת לי מהעין השמאלית ואז גם מהעין הימנית, עיניים בוגדניות.
בגללכם איבדתי את האישה שלי ואת הילד שלי, איבדתי אותם כי הייתי עיוור ולא ראיתי את מה שקורה בניהם בזמן שאני לא בבית.
מה הוא יותר יפה ממני? הוא יותר טוב ממני? הוא דואג לה יותר ממני?
מה כבר קרה שהיא רואה את עצמה איתו?
אני מנגב את הדמעות ומביט אל תוך הבית רואה את כל החיילים שלי מחכים לי.
אני נכנס אל תוך הבית ומוציא סיגריה.
׳מה בוס אתה בוכה?׳ אחד החיילים מעז לשאול, כולם משתתקים מפחד, אני לוקח שאכטה ומביט בו ׳כשיהיה לך אישה וילד תבין׳ אני קורץ לו ואנחנו מתחילים לתכנן את התוכנית.
׳דבר ראשון שרפו לו את הבית, לא רוצה לראות שום זכר לבית שלו׳ אני אומר והם מהנהנים.
׳תביאו את האבא המלשין שלו לפה׳ אני אומר, הם מהנהנים כולם והולכים.
׳הרכב שלך הועבר להוואי, שביררתי הטייס הפרטי שלך אמר שהייתה חתימה מהצד שלך׳ ליאור אמר מאחוריי, אני מכווץ את מצחי.
׳כואבות לי הרגליים אחי׳ אני אומר מנסה להראות פוקר פייס.
׳נו ברור אחי עשית 50 סיבובים של הגינה המפלצתית שלך אחי׳ הוא אמר, זה תמיד מרגיע אותי לעשות סיבובים אני נזכר כשליאן ואני היינו רבים והייתי מתהלך סביב השולחן והיא הייתה חושבת שיש בי דיבוק אבל לאט לאט הכירה את האני הפנימי שלי.
ברס ניגש אליי עם לפטופ ביד ׳הכסף בחשבון בנק הולך ומתמעט מרגע לרגע׳ הוא אומר.
׳שיבושם לה׳ אני אומר באדישות.
מה היא מנסה לעשות? או הוא?