קוטלת מוצצי הדם

קוטלת מוצצי הדם 3

הרמתי את מבטי וראיתי אותה יושבת
היא נראתה כמו חנונית גמורה הפרצוף שלה היה תקוע במסך המחשב ואצבעותיה הקלידו במהירות.
קולונל: "קוראים לה ג'ן היא ההאקרית הכי טובה וצעירה שיש לנו כאן.
מכנים אותה הוירוס,היא קטלנית"
"ג'ן בואי תכירי את השותפה שלך"
היא קמה ממקומה וצעדה לכיווני
"היי"
"היי" עניתי ולחצתי את ידה
"מהיום והלאה אתן חיות אחת עם השניה אתן לא זזות לשום מקום אם אתן לא ביחד.
אל תאכזבו אותי,בהצלחה"
אמר הקולונל.
"בואי" אמרה ומשכה את ידי
התיישבנו לייד המחשב והיא התחילה להריץ פרצופים.
פרצופים קרים וחיוורים.
"איתרתי את כל מוצצי הדם האלו.
היום בערב הם מתכננים להפגש במוזיאון האומנות." אמרה בטון נורא רציני.
"למה? מה כבר יש להם לעשות שם?" שאלתי
"אין לי מושג..לכי תדעי מה מוצצי הדם האלו זוממים.
מה שאני יודעת זה שהם לא חכמים במיוחד."
"איך הגעת למסקנה הזאת?"
"כל המוזיאון מפוצץ במצלמות אבטחה ומלכודות,אני המלכודת העיקרית.."
הסתכלתי עליה בפרצוף מבולבל
"אני יכולה להתחבר למצלמות האבטחה ולהשתלט על כל המקום.."
האסימון נפל וחייכתי חיוך דבילי.
היא צחקה
והתחילה להקליד דברים פתאום תמונה הופיעה על המסך.
ישר זיהיתי אותו "הבוס"
"זה הבוס" אמרתי
"נכון,הוא המטרה הראשונה שלנו להערב."
הסתכלתי על פרצופו החיוור ושיערו הלבקני..
העיניים האדומות שלו גרמו לי לבחילה.
"שפיץ,החותך והמדמם אמורים להיות איתו שם."
"אז אנחנו הולכות להרוג את כולם"

-02:00 מוזיאון העיר-

יצאנו מהמכונית והחזקתי בחוזקה את חרב העץ שלי מוכנה לתקוע אותה בחזה של מוצץ דם..
ג'ן מחזיקה בידה את הלפטופ ואקדח צמוד לירך שלה.
הייתי חמושה מכל הכיוונים.
חגורה שמוצמדים לה שני אקדחים.
חרב ביד
וסכינים במגפיים.
ג'ן התמקמה והשתלטה על כל המוזיאון.
נכנסתי דרך חלון בשירותים וחיכיתי.
פתאום שמעתי צעדים
"הם כאן"לחשה ג'ן באוזנייה