קוטלת מוצצי הדם

פרק 53

*נק המבט של אלכס*

נכנסתי לחדר.
השעה היא שלוש בלילה.
אני בודק את החדר ואין אף אחד,חוץ ממנה.
היא ישנה וחייבת להראות כל כך טוב לא משנה מה היא עושה.
הבחנתי במחברת חומה שהייתה פתוחה,לקחתי אותה והתחלתי לקרוא.
המילים התחילו להדהד לי בראש..

"יומן יקר שלי
היה לי טוב איתו... נתתי לו את המפתח לליבי...
למה אתה עושה את זה אלכס?
תשבור את הלב שוב ושוב!

אז תשכב איתה.... דמעותי זולגות...
הבטחות שלעולם לא תוכל לקיים...

גרמת לי להתאהב בך ונטשת אותי בשדה הקרב גוססת,לגמרי לבדי..."

אני מנסה לעכל את מה שקראתי עכשיו..
*למה אתה עושה את זה אלכס?!*
"אני מצטער.."לחשתי
היא פקחה את עינייה
*שיט..*

" מה אתה עושה?!" היא חטפה את המחברת מידיי.
"אני מצטער.." זה כל מה שיכלתי להגיד.
"תעוף מפה!" היא צרחה
"מה?"
"מה לא היה ברור?! תעוף מפה! אני לא רוצה לראות אותך יותר!" עינייה אדומות היא מנסה להחזיק את הדמעות.
"אני לא זז מכאן."
"בסדר אז אני אלך!" היא קמה והתחילה ללכת לכיוון הדלת.
תפסתי אותה
"את לא הולכת לשום מקום."
"תעזוב אותי!" היא דחפה אותי אבל לא עזבתי אותה,הושבתי אותה על המיטה.
"תוריד את הידיים שלך ממני!" עזבתי אותה.
"לילי.." ניסיתי לדבר והיא קטעה אותי
"באיזה זכות קראת את היומן שלי?!"
"אני מצטער"
"אני מצטער! אני מצטער! זה כל מה שאתה יכול להגיד?!" היא חיקתה אותי.
"אתה פשוט דפוק!"
לא היה לי מה להגיד אפילו לא יכולתי להסתכל עלייה..
"אתה שכבת איתה?" היא שאלה בקול חנוק.
לא עניתי,נשארתי קפוא.
"אתה שכבת איתה?!" היא הרימה את קולה
לא עניתי
"תענה לי! למה אתה שותק?!" היא דחפה אותי.
"תענה לי כבר!" היא התחילה לבכות ולהכות אותי.
שום דבר לא עניין אותי אחרי מה שעשיתי.
היא התיישבה על הרצפה בוכה.
"למה?" היא הסתכלה עליי עם עיניים דומעות
"אני לא יודע"
"ואו.." היא פלטה גיחוך
"מה אני יכול לעשות כדי שתסלחי לי?"
"לתקוע לעצמך יתד בלב"
"אוקי..הבנתי"
"אני לעולם לא אסלח לך אלכס,רצית חסרת רגשות? קיבלת.
אני הולכת להפוך ליצור הכי אכזרי שאי פעם פגשת.
אז אם תסלח לי אני הולכת לשתות"
היא הסתכלה עליי במבט אפל.
וקמה לכיוון הדלת
עיניי נפקחו

"לשתות מה?" שאלתי אותה.
היא הסתובבה אליי וחייכה חיוך משועשע
"נחש.." לחשה.

*הצבעות ותגובות*
*מצטערת שהפרק קצר..*