קוטלת מוצצי הדם

פרק 51

"כברר שעה משהו מצפצף מהסלון!"
קפאתי,זה מה שאני חושבת שזה?
זה מה שהדמות המסתורית שמה לנו בסלון
התרכזתי ואז שמעתי צפצופים מהירים..
הם נשמעו כמו פצצה רגע לפני שהיא מתפוצצת.

"זה לא שעון!" צעקתי
ורצתי לסלון מנסה לאתר את מקור הציפצוף
כולם רצו אל הסלון מנסים למצוא את מה שנשמע כמו פצצה.

אני נושמת נשימה עמוקה,ומחליטה להרגיע את עצמי כמה שיותר
"שקט!" צעקתי והם השתתקו

~ביפ..ביפ..ביפ..~

אני מתקרבת לתיק שלי ופותחת אותו לאט.
אין שם כלום חוץ מהבגדים שלי.
אני מוציאה בגד בגד עד שהתיק מתרוקן.
"מה לעזאזל?!"
אני מבחינה במחט בתוך התיק,תפסתי את הדמות באמצע משהו אני ממששת את התיק ומרגישה בבד שהוא לא מאותו החומר שעשוי התיק.
אני קורעת את התפר ושבב קטן נופל ממנו.
גופי בוגד בי ורגליי מפסיקות לתפקד,
אני צונחת על ברכיי בהקלה.
דמעה בוגדנית זולגת על לחיי ואני ממהרת למחות אותה.
"זה שבב,לא פצצה" אני אומרת בקול הכי יציב שאני מצליחה למצוא.
הם נושמים בהקלה וג'ן מתקרבת אליי
אני ממהרת לקום.

"כנראה הם הפעילו אותו רק עכשיו.
איך השבב הזה הגיע לכאן?" אומרת ובוחנת את השבב.
"אתמול מישהו פרץ לכאן,ניסיתי לתפוס אותו אבל לא הצלחתי."אמרתי
"מה?! ולא חשבת על להעיר אותנו לילי?! מה חשבת לעצמך?! את לא מבינה שאת לא מסוגלת לעשות הכל בעצמך?!" צעק עליי אלכס.
"אל תצעק עליי! זה היה עניין של שניות! לא חשבתי על לקרוא לך!" צעקתי בחזרה
"ברור שלא חשבת! אם הם היו מובילים אותך למארב?! אם הם היו פוגעים בך?! מה הייתי עושה אז?!" המשיך לצעוק עליי.

גילגלתי עיניי והסתובבתי עם גבי אליו.
"ברור..אל תעני,פשוט תברחי ותתרחקי,כמו שאת עושה תמיד." סינן לעצמו.
*תודה אלכס,על הניתוח הכל כך נכון שלך למצבי הנפשי*
חשבתי לעצמי בעצבים.
"זה שבב מעקב מסוג C2316..השבב איכותי,האפשרות היחידה היא לעקוב,לא לשמוע או לראות." אמרה ג'ן.
"מה עושים עם השבב?" שאל טיי.
"יש לי רעיון. כשנצא לדרך אני אטפל בו."
התחלנו לאסוף את החפצים שלנו ויצאנו מהחדר,הכל מתבצע מהר כל כך.

אנחנו נכנסים למכונית אני מאחורי ההגה אלכס במושב ליד הנהג
ג'ן עם טיי מאחור

אני מתחילה לנסוע הכביש ומרגישה את עיניו של אלכס חוקרות אותי אני מתעלמת ממנו.
הנופים מתחלפים ואני שוקעת במחשבות.
מה יהיה איתי?
האם אני אצליח במסע שהוטל עליי?
האם אשרוד אותו?
או שסופי נקבע מראש?

"לילי!" קולה של ג'ן עצר את מחשבותיי
הסתכלתי על השעון וראיתי שעברו כמה שעות של נסיעה..
"מה?" שאלתי בלי להוריד את עיניי מהכביש
"תעצרי בצד."
"למה?"
"אל תשאלי שאלות פשוט תעצרי עכשיו." אמרה
עצרתי בצד ג'ן נתנה לטיי את השבב
הוא יצא מהרכב ועמד בצד הכביש.
משאית עברה והוא קפץ עליה,התמקדתי בו וראיתי שהוא הכניס את השבב בין הברזלים וקפץ מהמשאית.

*רעיון טוב ג'ן..*
הוא נכנס לאוטו
"סעי" אמר.
לחצתי על הגז והמשכתי לנסוע.
היום התחלף ללילה.
"ברוכים הבאים לוושינגטון" קרא אלכס את השלט הזוהר ששבר את החשיכה.
הרגשתי את ליבי מתכווץ.
הזזתי את אצבעותיי בעצבנות על ההגה
"סעי ישר ותפני בכיכר" אמר אלכס.
הגענו לבניין ענקי שמפיץ הרבה אור,כמו שאר הבניינים.
יצאנו הפוכים אחרי שעות רבות של נסיעה.
נכנסנו ללובי ענקי הרצפות וניגשנו לדלפק שעשוי מעץ חום עם חריטות יפות.
מאחורי הדלפק עמדו כמה בנות ומישהי קטנה ובלונדינית ניגשה אלינו.
*לעזאזל! כלמה כולן כאן בלונדיניות?!*
*מה זה פה?! פאקינג שוודיה?!*

"שלום! במה אני יכולה לעזור לכם?" שאלה וחשפה את שינייה הלבנות.
"היי,רצינו להזמין חדר.." אלכס אמר בקול מחוספס.
*ברצינות?! לא נמאס לך?!*
"יש לנו חדר פנוי רק בקומה 20 חדר מספר C כמה זמן תשהו פה?" שאלה בזמן שהקלידה במחשב במהירות.
"24 שעות" אמר ונשך את שפתו.
"אוקיי המחיר הוא 400 דולר."
"ואין איזו הנחה שאת יכולה לעשות?" קרץ לה.
חייכתי חיוך מרוצה.
"לא" הסתכלה עליו בקשיחות
*אוי אלכס..אתה כל כך תמים..*
המבט שלו הפך למופתע.
הוא הוציא את הכסף ושילם לה.
היא נתנה לו את הכרטיס והלכנו לחדר.

נכנסנו לחדר
"אני לא מבין..עשיתי משהו לא בסדר?"שאל אלכס
"לא.."אמר טיי
"היא לסבית" אמרתי מרוצה
"מה?!" שאלו אלכס וטיי
"היא בחנה את החזה שלי כשנכנסנו,ציפיתי ממך לשים לב לזה..ערפד חזק שכמוך" אמרתי והתחלתי לצחוק.
אלכס נראה מובך.
הדלקתי את הטלוויזייה

ערוץ החדשות
כותרת:מאפיונר נמצא מת בפח אשפה לפני מספר שעות.
אנחנו סבורים כי היו לו עסקים לא סגורים עם מתחרים.

*כוכבים ותגובותת*