קוטלת מוצצי הדם

פרק 55

קול של אוויר נחתך נשמע
ומיד לאחר מכן מצאתי את עצמי שוכב על הקרקע עם יתד בתוך החזה,תזוזה אחת לא במקום ואני מת.
מישהו ירה בי

"אוי לא אלכס!!" היא נחתה על ברכייה.
דמעות התחילו לרדת מעינייה
"אני כל כך מצטערת! אני לא התכוונתי"
זה עבד!
*קיבלתי אותה בחזרה*
*היא חזרה*
"חזרת אליי.." אמרתי
היא תפסה את היתד ולחשה באוזני
"עד כמה טיפשה אתה חושב שאני?"
"מה?" שאלתי מבולבל
"שאלתי עד כמה טיפשה אתה חושב שאני?!" היא הוציאה את היתד והכניסה אותה לתוך הבטן שלי
כאב חד התפשט בכל גופי פלטתי צעקת כאב.
"אתה חושב שאני לא יודעת שטיי וג'ן נמצאים מאחורי וטיי הוא זה שירה בך?!"
איך לעזאזל היא עלתה על זה?!
"וזאת בסך הכל עוד תוכנית כושלת שלכם לגרום ללילי לחזור! אבל כדי שתבין את זה! לילי לא תחזור! לילי מתה!"
הוצאתי את היתד מהבטן שלי
חיכיתי כמה שניות עד שהפצע יסגר.
קרעתי מצווארה את התיליון של אמא שלה
"עוד ניסיון עלוב?! אז נחשי מה? ג'ן למדה טריק חדש! שהיא תשמח לנסות עלייך"
ג'ן יצאה ממחבואה והושיטה את ידה קדימה
לילי תפסה בראשה והתחילה לצעוק,היא התעלפה.
נתתי לג'ן את התיליון

הושבתי את לילי על הכסא בחדר וקשרתי אותה.
היא מתחילה להתעורר
"תשחרר אותי!" היא צועקת עליי
אני מתעלם.
"תתעלם, אתה פשוט עלוב..כישלון אחד גדול!
אתה לא מסוגל לעשות כלום!
שנינו יודעים שהסיבה היחידה שאתה נכנסת לכל הדבר הזה היא רק כי ההורים שלך סמכו עלייך! מסכנים..הם בטח מתהפכים בקברם 'למה הבן שלנו הוא כזה גוש עלוב של טמטום?! סתם מתנו בשבילו! אתה לא מפסיק לאכזב אותנו כל פעם מחדש!'
כדי שפשוט תסיים עם זה ותתקע לעצמך יתד בלב!"
כמו סכינים המילים האלו דקרו את ליבי.
הסתובבתי כדי שלא תראה את הדמעה שנזלה על הלחי שלי.
היא צודקת אני נכשלתי..
"אוי אלכס המסכן...זה משהו שאמרתי?
אופס." היא התחילה לצחוק.
זאת לא היא..זאת לא היא..
ג'ן נכנסה לחדר עם התיליון

*נק המבט של לילי*
ג'ן הניחה את ידייה על הראש שלי ביד אחת שלה התיליון.
"מה את עושה?!" צעקתי וניסיתי לזוז
היא מלמלה כמה מילים בשפה זרה והכל החשיך.
הכל מתחיל להתבהר,אני שוכבת במיטה עם מצעים סגולים.
ומולי יושבת אמא שלי..
"אמא?"
"ילדה שלי..אני רוצה להביא לך את התיליון הזה. לעולם אל תשכחי מי את ומאיפה באת,יום יבוא ותביני למה אני מתכוונת."

אני מתקפלת מכאבים כשיש לי כאב חד בראש והכל נעלם
אני מתחת לשולחן,אני זוכרת טוב מאוד את הלילה הזה.
"אני שאלתי אותך איפה הבת שלך!"
קול גברי נשמע
"אמרתי לך שהיא לא בבית!"
ניסיתי לזוז ולצאת אל אמא שלי!
לעזור לה!
אבל כל גופי משותק.
"אין לנו מה לעשות איתה,תהנו" קול ארסי נשמע.
"לא! תעזבו אותי!" היא צרחה
דמעות כיסו את עיניי
שמעתי את גופה נופל ושמעתי איך הם מתענגים מטעם דמה.
סוף סוף הצלחתי לצאת וראיתי מישהי שוכבת מתה על הרצפה
זאת לא הייתה אמא שלי.

*תרשמו לי את דעתכם על הסיפור:)*
*אמשיך כשיהיו 18 הצבעותת*