קוטלת מוצצי הדם-פרק 24

302 40 13
                                    

ישבנו לאכול
"בתאבון" אמרה אלה
החזרנו לה.
היה סלט, שניצל, ציפס ועוד כמה דברים.
"איך היו האימונים?"אלה ניסתה לפתח שיחה.
"אחלה"עניתי בזמן שלגמתי מהמים שלי.
האווירה היתה מתוחה,הכל היה יבש.
סיימנו את הארוחה.
"אני אפנה את הכלים" התנדב אלכס
"אני אעזור" אמרתי והתחלתי לאסוף את הצלחות.
אספנו את כל הצלחות ושמנו אותם בכיור.
התחלנו לשטוף את הכלים.
שוב השתיקה המביכה.
הוא העביר לי את הצלחת,
קפאתי.
הוא נגע בידי
*מה הולך פה?*
הרגשתי את לחיי בוערות.
הוא בחן אותי במבטו.
שטפתי את הצלחת שהוא העביר לי והושטתי את ידי לצלחת אחרת
הוא שוב החזיק את ידי והפעם לא עזב.
"מה אתה עושה?" שאלתי מנסה לייצב את קולי.
"מחזיק לך את היד" ענה וחייך חיוך ערמומי.
*הוא יודע איך הוא משפיע עליי*
*הלב שלי פועם כל כך חזק שלא צריך שמיעה של ערפד בשביל לשמוע את פעימותיו*
הוא הסתובב לכיווני וליטף את הלחי שלי עם אגודלו.
"ת..פסיק" גמגמתי
"מה להפסיק?" עוד פעם החיוך הערמומי.
הוא יודע שאיני יכולה להתנגד לו.
אלכס התחיל להתקרב אליי והיה כל כך קרוב שהרגשתי את נשימותיו.
"ליליי את באה?" נכנסה אלה והתרחקתי ממנו.
"כן"
*היא נראת כאילו ראתה רוח רפאים*
*מצד שני אני לא חושבת שאני נראת יותר טוב ממנה*
התיישבתי מול השולחן ליד ג׳ן.
"מכשפות..אין יצור קסום חזק מהן.
הן עוצמתיות וקטלניות." התחילה אלה
היא הוציאה ספר ישן וגדול.
כריכתו היתה חומה מעור והיה לו מנעול למרות שהוא לא היה סגור.
"זה ספר הכשפים הגדול כל כשף שאיי פעם תרצו לעשות נמצא פה.
הוא היה של סבתא שלי."
הסתכלתי עלייה במבט מבולבל.
אם סבתא שלה מכשפה איך לעזאזל היא ערפדית?
"גם אני הייתי פעם מכשפה,הייתי טובה.
עד שהזריקו לי את הארס של אלכס"
עיניי נפקחו
*אז זה הסיפור שלהם?*
"אל תסתכלי עליי ככה אני לא מתכוונת לפרט יותר כלום.
בכל מקרה,אין לכן כוחות עכשיו והם יגיעו רק אחרי הירח ה-18.
הולך להיות לכן קשה,השינוי הולך להיות כואב ולא פשוט לגוף שלכן וכל אחת תצטרך להיות רחוקה מהשנייה.
אחרת זה יהיה מסוכן,אבל תמיד יש את הסיכוי שלא תשרדו את השינוי"
-----
*תמיד יש סיכוי שלא תשרדו את השינוי,היא אמרה את זה בכזאת קלות..כאילו זה כלום שנמות*
עליתי עייפה במדרגות אל החדר שלי.
אני וג'ן נרדמנו.
*נק המבט של ג'ן*
יצאתי מהדלת והתחלתי ללכת במסדרון,לא היה אף אור חוץ מאור הירח.
שמעתי חריקות של רצפת העץ ונשימה,מי שזה לא יהיה הוא נשם בכבדות.
ואז ראיתי אותה
היא זחלה על הרצפה לכיווני ידייה מכוסות דם.
עינייה הכחולות פקוחות לרווחה.
מולה היה תינוק מכוסה דם..
והיא התקרבה אליי
-ההמשך בפרק הבאא
מצטערת שלא העלתי פרק היו לי את הסיבות שלי אבל אני אפצה אתכן מבטיחה!
מקווה שנהנתן,תגיבי ותצביעוו:)


קוטלת מוצצי הדםWhere stories live. Discover now