הסתובבתי ולא הצלחתי להאמין למראה עיניי,ראיתי אותו,מרחף באוויר.
סוף סוף מצאתי את התליון.
התקדמתי אליו וג'ן עצרה אותי "את לא יודעת מה הוא יכול לעשות לך,זה מסוכן מידי"
"אני צריכה לעשות את זה,אני לא יכולה להשאיר את אלכס וטיי בחוץ עד שנברר מה עושים. כל שנייה שאנחנו נשארים פה מסכנת אותנו יותר."
התקדמתי אל התליון והושטתי את ידי אליו.
"יש לכן את העיניים של אבא שלכן.." אמר קול לא מוכר של אישה שהקפיץ אותי.
התרחקתי מהתליון וצפיתי בדמות יוצאת מהצללים.
איך היא נכנסה לכאן? "מי את?" שאלתי אותה
הסתכלתי על ג'ן שהייתה לא פחות מופתעת והסתכלתי על האישה,הן נראות כמו שכפול מדוייק.
"אמא שלכן" זה הרגיש כאילו האדמה נפלה מתחת לרגליי.
"אמא שלנו מתה." אמרה ג'ן
"טוב אני לא בדיוק חיה" אמרה והרימה את ידה אל קרן האור,היד שלה שקופה..
"הם לא מתו ג'ן,הם נכלאו בתוך התליון." אמרתי
"אבל אנחנו משמידות אותו,איך נוציא אותם משם?" שאלה עם דמעות בעיניים
שתקתי והשפלתי את ראשי
"לא,לילי! אנחנו חייבות להוציא אותם משם!"
"הם לא הנשמות היחידות שנמצאות שם,אם הם ישתחררו עוד מיליונים של על טבעיים ישתחררו. זה מה שאנחנו מנסות למנוע."
"אתן צריכות להשמיד את התליון. הייתי שם,אסור לתת להם להשתחרר." אמרה האישה
ג'ן הסתכלה על אמא שלנו עם עיניי הכלבלב שלה והדמעות פשוט זלגו מעיניה.
"אל תבכי,אני כל כך גאה בכן,גדלתן להיות שתי נשים צעירות ומצליחות. אני ואבא נהיה איתכן תמיד ונשמור עליכם לא משנה מה" אמרה וחייכה. החיוך שלה דומה לשלי..
"צאו החוצה!" נשמע קול מעוות מהדלת.
"לילי אל תצאו!" שמעתי את קולו של אלכס
התקרבתי לדלת וראיתי את השד בעל עור התנין ועיניי הדם מחזיק את אלכס עם יתד קרובה לבטן.
"אני יודע שאת שומעת אותי! תצאי עם התליון ואני לא ארצח את החבר שלך!"
"לילי אל תצאי! אני אהיה בסדר!" אמר אלכס
"אמרתי לך לסתום!" צעק והכניס את היתד לבטן של אלכס.
צעקת הכאב של אלכס הרגישה כאילו אלפי סכינים מושלכים אל גופי.
"לא!!" צעק טיי שגם הוחזק ע"י ערפד חזק ממנו.
כמעט יצאתי מהכניסה אך יד משכה אותי.
"מה את עושה ג'ן?! הוא זקוק לי!" אמרתי וניגבתי את הדמעות שזולגות מעיניי בלי הפסקה.
"תשלטי בעצמך לילי! ותקשיבי למה שיש לה להגיד!" אמרה ג'ן.
הסתכלתי על אמא שלי וחיכיתי שתדבר.
"הוא רוצה את התליון כדי לשחרר את קימברלי,קימברלי היא אהבת חיו, כשהיא נכנסה לתליון היא הייתה הרה עם הילד שלו.
והוא הפך למפלצת,אין כוח חזק מהרצון לנקמה. הוא רוצה את אהובתו בחזרה."
"הוא רוצה את אהובתו? אין בעיה. אני אפגיש בניהם. איך אני מכניסה אותו לתליון הזה?" שאלתי.
"זה דורש הרבה כוח אבל אתן חזקות אתן תצליחו.הכישוף כתוב על הקיר.אסור לכן להפסיק להתרכז,אחרת אתן עלולות להכנס לתליון ביחד איתו."
"יש דרך להכניס אותו לכאן?"שאלה ג'ן
"כמובן,עכשיו הוא יכול לראות את הפתח" אמר
גררתי את ג'ן אל הצללים והאזנתי לצחוקו המרוצה.
"אתן חלשות וטיפשות,בדיוק כמו אמא שלכן."
"נחמד לשמוע,נייג'ל...אתה מרגיש טוב? אתה נראה קצת חיוור."
"אנה? מה את עושה כאן?!" שאל מופתע
"באתי לבקר אותך." אמרה
הוא התקרב לנקודה שרצינו שיהיה בא ויצאנו מהצללים, מדקלמות את הכישוף.
הוא קפא "מה אתן עושות?! תפסיקו!" צעק
הידיים שלו התחילו להעלם "לא! לא!" צעק
הרגליים שלו נעלמות ורגע לפני שהוא נעלם אמר "טיפשה,יש עליי את הדם של חבר שלך."
הסתכלתי אל הכניסה וראיתי את אלכס שוכב ומתחיל להעלם.
הסתכלתי על ג'ן וכאילו היא קראה את מחשבותיי היא התחננה בעיניה שלא אעשה את זה,היא יודעת שלא תוכל להחזיר אותי משם.
שברתי את מעגל הכישוף ורצתי אל אלכס.
חיבקתי את מה שנשאר ממנו והתחלתי להעלם ביחד איתו ,קודם הידיים ואז הרגליים.
"אני אחזור" אמרתי לג'ן לפני שהכל החשיך.
*תגובות והצבעות:)*
YOU ARE READING
קוטלת מוצצי הדם
Vampiriלילי היא לא בחורה רגילה.. אימה נרצחה,הם קרעו את גרונה ומצצו את הדם שלה. לילי ראתה הכל מול עינייה,איך הדבר שהכי חשוב לה נלקח ממנה. היא גדלה מלאת נקמה,רצונה להרוג היה חזק מתמיד. עד שפגשה את אלכסנדר. מי הם? מה הם? ומה לעזאזל קרה? תכנסו ותגלו..
