קוטלת מוצצי הדם

קוטלת מוצצי הדם-פרק 6

הסתובבתי וחזרתי למיטה
כיביתי את האור ושכבתי,
לרגע הרגשתי בעור של אדם!
קפצתי מהמיטה והדלקתי את האור.
אבל שום דבר לא היה שם.
החדר היה ריק.
"מה לעזאזל קורה פה?!"
"אני חייבת ללכת לישון"
לקחתי את כדורי השינה שלי ונרדמתי.

*שש בערב*

שמעתי קול של הקלדות פקחתי את עיניי וראיתי את ג'ן,שוב פעם פרצופה היה תקוע בתוך המסך
"מה יהיה ג'ן? לא נמאס לך?"
"הוו בוקר טוב לך היפייפיה הנרדמתת,הכנתי לך נס."
"תודה לך צפרדע שמעקסית שכמוך,תעדכני אותי"
לקחתי את הכוס וג'ן התיישבה ליידי.
הסתכלתי וראיתי מסך שחור
"מה זה?"
"השד,אף אחד אף פעם לא ראה אותו ונשאר בחיים כדי לספר על זה,אנחנו חייבות לבדוק מה הם מתכננים."
"כן. מתי אנחנו מתחילות?"
התלבטתי אם לשתף את ג'ן במה שקרה אבל החלטתי שלא.
היא עסוקה מספיק גם ככה.
היא לא צריכה לשמוע את ההזיות שלי.
"הכנתי לך ציוד" אמרה ג'ן וקמה מהמיטה.
היא פתחה תיק והוציאה משם
משקפי ראייה
יתד עץ
שפתון
רובה
ומגפי עור
"בשביל מה זה?" שאלתי
"תרכיבי את המשקפיים".
שמתי את המשקפיים ולא הבנתי מה הם עושים(חוץ מלהראות ממש מהממות עליי)
ג'ן כיבתה את האור ואז הבנתי.
ראיית לילה.
אולי סוף סוף אני אוכל לראות משהו בחושך.
"את נראת כמו גובלין קטן.תראי אותך כולך ירוקה כזאת!" אמרתי את זה בטון ילדותי וצחקתי מהבדיחה של עצמי.
*את מביכה את עצמך, תעבירי נושא*
"והשפתון?"
"הוא יורה לייזר.."
"מה???" קמתי וניסיתי לפתוח את השפתון אבל ג'ן עצרה אותי
"השתגעת?! רק בחוץ!"
"והמגפיים?! תני לי לנחשש יצאו להבות מהעקבים ואז אני אוכל לעוף!!!" אמרתי בהתרגשות.
"לא. סוף עונה היתה מכירת חיסול.."
"הא.." אמרתי מאוכזבת.
הבנתי כמה סתומה יצאתי והתחלתי לגחך עם עצמך
*למה אני היחידה שמבינה את חוש ההומור המיוחד שלי?*
*22:00 רחוב מרכזי*
"אני לא אוכל לעזור לך יותר מידי.. אין כאן שום דבר שאני יכולה להתחבר אליו..
תזכרי לא לתקוף ישר תקשיבי! תעבירי מידע ואם זה יהיה נחוץ תחסלי." אמרה ג'ן
"כן המפקדת!"
יצאתי מהאוטו והתחלתי ללכת בחושך.
פתאום רעש חזקק נשמע מאחוריי
~בוווםם~