כל הדרך הביתה הוא היה בשקט – אחרי שחזרנו למסיבה משהו השתנה. הבעת פניו הייתה חתומה והוא לא דיבר.
כשהגענו הביתה ונכנסנו פנימה החלטתי לשבור את השתיקה. "היה כיף במסיבה."
"כן," הוא אמר ללא הבעה מסוימת כשהוא הניח את נעליו ליד הדלת ועלה במדרגות.
הוא בטח רק עייף או משהו.
עליתי למעלה והורדתי את בגדיי כשהוא התקלח. לפתע הרגשתי כאילו עשיתי משהו רע ואני מפספסת את זה... אני מאוד מפחדת.
הוא חזר במהירות לחדר ולבש תחתונים לפני שנשכב לידי מתחת לשמיכה.
הוא קירב אותי אליו ונשף גורם לי לכווץ את גבותיי בבלבול. "הכל בסדר?"
"כן, רק חושב," הוא אמר ונישקתי אותו בעדינות, גורמת לו לחייך כששנינו נרדמים יחד.
בוקר למחרת
"בייב, קומי," הארי אמר כהעיר אותי בעדינות משנתי העמוקה.
"מה?" שאלתי מבולבלת, היום יום ראשון והוא ער ולבוש.
לפתע הרגשתי שינוי מוזר באווירה כששמתי לב שהוא בכה. קמתי והלכתי לכיוונו, מרימה את ראשו כדי שיסתכל עליי, עיניו הירוקות אדומות ונפוחות.
"מה קרה, הארי?" שאלתי בבלבול כשהרגשתי כאב בליבי, משהו רע קרה.
"אני חייב ללכת לעבודה-" , הוא אמר וצחקקתי.
"למה אתה בוכה אם כך? זה בסדר," אמרתי כשחיפשתי אחר עיניו, המתאמצות להסתכל על כל מקום אחר חוץ מפניי.
משהו מאוד רע קרה.
הוא לפתע הוריד את מבטו לכיוון הרצפה כשדמעה נוספת זלגה מפניו ולא ידעתי מה לעשות. לבי התייסר לראות אותו ככה.
"בייבי?" צייצתי, וקולי נסדק כשניסיתי להחזיק את דמעותיי.
"א-אני חייב ללכת. תדברי עם הורייך ותבדקי אם את יכולה להישאר אצלם לכמה לילות."
"מ- למה?" שאלתי מבולבלת כשליבי דילג על פעימה ודמעות זלגו במורד לחיי.
התעוררתי לדבר כזה? אחרי לילה טעון רגשות... הוא שונא אותי עכשיו, הוא לא אוהב אותי.
"מה קרה? עשיתי משהו?"
"ל-לא, כמובן שלא," הוא אמר כשחיבק אותי חזק ולאחר שהתנתק הוא דחף קבוצת אל מאחורי אוזני. התרפקתי למגעו.
"אז מה קרה?" שאלתי בבלבול והוא חייך אליי חיוך חלש.
"אני צריך לטוס לשנתיים לאפריקה כדי לרפא שם אנשים," הוא הודה וכמעט התעלפתי.
"מה-רג-למה?" הצלחתי לדבר בקול חנוק כשהוא חיבק אותי חזק יותר.
"בייב א-אני רק... זה יותר מדי, אין על מה להילחם יותר," הוא אמר והרמתי את גבותיי מבולבלת.
"מה?"
"נמאס לי לנסות להיות מושלם, את נלחמת עם עצמך ואת עדיין צעירה ועושה הרבה טעויות ואני לא יכול להתמודד עם הלחץ הזה עכשיו," הוא אמר וצחקתי והתרחקתי ממנו.
"אין על מה להילחם יותר? מה איתי!"
"זה כל כך קשה בשבילי בריט, ואני לא יכול לגרור אותך אחרי לשם לשנתיים שלמות..."
"אז למה אתה מתכוון?" שאלתי כשהוא מחה את דמעותיו ולקח נשימה עמוקה.
"אני נפרד ממך," הוא אמר והרגשתי כמו חתיכת זבל הנזרקת ללא מחשבה.
מחשבותיי נבלעו אחת בשנייה, אני בטוח חולמת. זה לא קורה, הוא לא נפרד ממני, הוא לא.
"אני א-אני אלך," אמרתי כשנעלתי את נעליי במהירות לפני שהוא ישבור את לבי עוד יותר.
היה עדיף שיעזוב אותי שבורה ולא אוהבת עם לב שבור. אבל עכשיו אני מרגישה חלולה. אני יודעת שהוא רחוק ממני מיליוני מיילים אבל זה עינוי. הוא נפרד ממני... אבל איך אני יותר מדי? האם אני לא מישהי ששווה להילחם עבורה?
לפתע הבנתי שאני מכוונת את עיניי ורצה למקום היחיד שאני מכירה, הבית שלי.
כשהגעתי הביתה ריאותיי שרפו והתפרצתי פנימה דרך דלת הכניסה. אמי קפצה כשהיא ראתה אותי.
"בריט? ילדה שלי, מה קרה?" היא שאלה כשנפלתי לרצפה ורק אז הבנתי מה קרה. הוא זרק אותי והוא עוזב אותי.
הכאב נפער בלבי וצעקתי בכאב כשדמעות נשרו על לחיי הלוהטות. אמא שלי התיישבה על הרצפה לידי בעוד שמלמלתי מה קרה וכמה אני מצטערת על התנהגותי המגעילה כלפיה.
"את לתמיד תהיי ביתי הקטנה, אני אוהבת אותך," היא אמרה כשחיבקתי אותה ובכיתי לכתפה למשך הרבה זמן.
אחרי שסיימתי לבכות אמא שלי התקשרה לאבי, שהגיע במהירות מטורפת וחיבק אותי זמן רב עוד יותר. אני יודעת שהוא מנסה לאחות את כאב לבי אבל הוא פשוט לא יכול.
"אני שונא לראות אותך ככה," הוא אמר והתנשף, מוחה את דמעותיי.
"אני שונאת אותו כל כך," בכיתי ואמי החזיקה את היד שלי.
מאוחר יותר באותו הלילה שכבתי במיטתי, מחזיקה את טדי הדוב שלי שספוג בדמעות כשבהיתי לחלל האוויר ונזכרתי בכל הדברים שעשינו יחד.
והוא סיים את זה ככה, אומר שטויות ללא כל משמעות על מנת לפגוע בי יותר. אני מבינה איך טיילור הרגישה.
אני לא מאמינה שהתאהבתי באדם מאוד מבוגר ממני – ועוד האמנתי שהוא אוהב אותי חזרה – אני פשוט האמנתי לזה. כמה לעזאזל אני יכולה להיות סתומה? ככל הנראה סתומה מספיק כדי שלא יהיה שווה להילחם עליה.
אני אפילו לא יכולה להרגיש את נשימותיי, הלב שלי כואב בגללו ואני לא יודעת מה לעשות.
"אלוהים, בבקשה תעשה שיפסיק לכאוב לי... בבקשה תתן לי לשכוח אותו, תפסיק שיכאב לי כל כך," התפללתי והבכי שלי התחזק.
כמה לילות ייקחו כדי לספור את כל הכוכבים? זה מספר הימים שייקחו כדי לתקן את לבי.
YOU ARE READING
Patient №119 (Harry Styles AU)
Fanfiction"ד"ר סטיילס יקבל אותך עכשיו." - הכותבת: HarrysBunnyBoo ♥
