Patient №119 (Harry Styles AU)

28

ח ש ו ב :
הפרק הבא (שהוא גם האחרון) של העונה הראשונה של מטופלת 119 כבר מוכן ומתורגם! גם הפרולוג של העונה הבאה + פרק ראשון מוכנים! הכל תלוי בכם ובכמה מהר תגיעו למטרה הפרק בשביל שזה יעלה.
ושאלה חשובה: אתן מעדיפות שאני אפתח סיפור חדש ששם אעלה את העונה השנייה או שאעלה אותה כאן?
אני חושבת שעדיף שאפתח חדשה אבל אני רוצה לשמוע מה אתן חושבות! ולפני שאני אחפור יותר מידי, הנה הפרק, תהנו!

||||||||||||||||||||

"לא אכפת לי שזה היום האחרון של הלימודים, אני לא פאקינג קמה," שיהקתי כשמנדי זרקה את המצעים על הרצפה.

"בסדר," היא אמרה ועלתה על מיטתי.

"מה את עושה?"

"אם את לא הולכת אז גם אני לא. אני לא עוזבת את החברה הכי טובה שלי לבדה אחרי שנשבר לה שוב הלב," היא אמרה וחיבקתי אותה חזק, בוכה לכתפה.

"כנראה הוא בכלל לא זוכר אותי - בטח כבר לא אכפת לו. מה אם הוא בכלל לא אהב אותי? האם הוא אהב את טיילור כל הזמן הזה?"

"אל תחשבי על זה בכלל, שיזדיין," היא אמרה והמשכתי לבכות.

"מה אם הוא זרק אותי בגלל שהוא הבין שהוא עדיין אוהב אותה?"

"אני לא יכולה לענות לך על זה, אני לא יודעת. מה שאני כן יודעת זה שאני אבעט מתוכו את החרא ברגע שאני אראה אותו בגלל שאף אחד לא שובר את הלב של החברה הכי טובה שלי.״

שאר היום רק שכבתי במיטה, ישנתי ואכלתי ג'אנק פוד. מנדי צפתה בטלוויזיה והראתה לי סרטונים מצחיקים של חתולים כדי שארגיש יותר טוב.

"אני כל כך שמחה שאת חברה שלי," התעטשתי והיא הביאה לי עוד טישו.

"את צריכה להפסיק לבכות, העיניים שלך נראות ורודות," היא אמרה וצחקתי כשגלגלתי את עיניי.

נשכבתי חזרה על גבי והבטתי בתקרה, משחקת עם השעון שעל גב כף ידי.

"הוא קנה לך את זה, נכון?" היא שאלה והנהנתי באיטיות כשהיא נכנסה למיטה לצדי שוב.

"איך ידעת?"

"כל פעם שאת עצובה בגללו את משחקת עם השעון או סתם מביטה בו וכשאת מופיעה ושרה על הבמה את תמיד עונדת אותו.״

נשמתי עמוק כשנזכרתי בחיוכו היפה, בלילה שהוא נתן לי אותו, כשיצאתי מהלימוזינה.

"יום אחד הוא לקח אותי למקדונלדס ולבשנו בגדים מפוארים. כולם בהו בנו, והחטפתי לטיילור בוקס בפנים ומפרקי האצבעות יצאו לי מהמקום," אמרתי והיא צחקה כשדחפה קווצת שיער מאחורי אוזני.