*שנה לאחר מכן*
"השיעור נגמר."
עמדתי ואספתי את כל הדברים שלי, העיניים שלי לא עזבו את הספר שאני קוראת.
נתקלתי במישהו והרמתי את מבטי כדי לראות את מנדי. "היי."
"האף שלך היה תקוע בספר הזה במשך שבוע," היא התלוננה בזמן שיצאתי איתה החוצה והכנסתי את הספר שלי לתיק שלי.
"זה מעניין."
"על מה זה?"
"זה נקרא אשמת הכוכבים," אמרתי והיא הנהנה.
"פשוט תצפי בסרט."
"לא! הספר תמיד יותר טוב."
"אלוהים אדירים. אל תתחילי את זה שוב," היא אמרה וצחקנו בשקט.
"את באה לשירה שלי הערב נכון?"
"כמובן. אני אוהבת להקשיב לך שרה. אבל את חייבת לבוא למופע הריקוד שלי מחר."
"אני תמיד מגיעה לא?" צחקקתי בזמן שנכנסנו לבניין המגורים.
לאחר כחודש שהייתי בקולג' אני ומנדי נהיינו החברות הכי טובות והיא יודעת הכל על הארי.
אנחנו לא מדברות עליו בכלל כמובן – אני לפעמים מדליקה חדשות ורואה סרטונים שלו באפריקה עוזר לילדים בכך שנותן להם חיסונים וכאלה.
אני לא אשקר, אני כן מתגעגעת אליו אבל התגברתי עליו. אנחנו גמרנו. הוא לא סימס לי אפילו פעם אחת ובטח אף פעם לא חושב עליי יותר.
אבל אני לא יכולה שלא להישאר ערה ולקוות שהוא גם חושב עליי.
"ההורים שלך מגיעים למופע?"
"אני לא בטוחה, אולי," משכתי בכתפיי.
ההורים שלי התגרשו אחרי שעברתי לקולג'. אבא שלי גר בפלורידה עכשיו ואמא שלי נשארה כאן איתי. הוא עבר בשביל המעבדה או משהו.
"מה כדאי שאלבש?" שאלתי בזמן שאחזתי בשמלה אדומה וצמודה ובשמלה ורודה ורופפת.
"הוא תלבשי את זה," היא אמרה בזמן שחיטטה בסוף הארון שלי והוציאה את השמלה עם השרוולים הארוכים והחתך ברגל, זאת שלבשתי לאחת המסיבות של הארי.
"לא אני-"
"קדימה! יש לך טונות של השמלות המהממות האלה בסוף הארון שלך ואת אף פעם לא לובשת אותם!"
"את יודעת למה אני לא יכולה."
"את התגברת עליו! לעזאזל איתו! אל תתני לו להרוס את השמלות האלה," היא אמרה ומשכתי באפי.
"בסדר."
"יופי," היא חייכה בזמן שלבשתי את השמלה ונעלתי נעלי עקב שחורות וסלסלתי את השיער שלי. בזמן שהבטתי במראה הרגשתי את הגרון שלי מתהדק ונזכרתי באחת המסיבות של הארי... בלילה שלבשתי אותה.
YOU ARE READING
Patient №119 (Harry Styles AU)
Fanfiction"ד"ר סטיילס יקבל אותך עכשיו." - הכותבת: HarrysBunnyBoo ♥
