Patient №119 (Harry Styles AU)

17

״הארי!" היא צווחת כשאני מורח את התערבות של העוגה על האף שלה.

"זה מה שאת מקבלת על זה שזרקת עליי קמח."

"אל תהייה חרא, תוריד את זה," היא מצווה, מצביעה על האף שלה.

"בסדר," אני מחייך בזמן שאני מלקק את האף שלה והיא מייבבת, מנגבת את האף שלה עם מפית.

"דוחה, הארי," היא אומרת ואני מצחקק בזמן שאני דוחף אותה קלות ובעדינות עם המרפק שלי. היא ממשיכה לערבב את התערובת של העוגה בזמן שאני מכין את הזיגוג. (-אלוהים ישמור יש כאן ביטויים שאני לא מכירה את הפירוש המדוייק שלהם ואני ממש מצטערת אם זה נשמע לא נכון)

אני מוסח מלערבב את הנוזל הלבן בזמן שאני צופה בה קוראת בריכוז את המרכיבים.

אני לא יכול להאמין שאני כל כך בר מזל שמצאתי אותה – לא משנה מה הגיל שלה היא יפה, והיא שלי.

השפתיים שלי הופכות לחיוך בזמן שאני מושך אותה קרוב אליי ומזיז חלקים קטנים של קמח על שיערה שמאחורי האוזן.

היא מחייכת, עוצמת את עינייה ומתכרבלת למגע שלי. אני כל כך שמח שסוף סוף הודיתי שאני אוהב אותה – הו אלוהים אני אוהב אותה.

היא לפתע נעמדה על קצות אצבעותייה כשהביאה את שפתייה בעדינות לשלי. נאבדתי ברגע כשהתרכזתי בשפתיים המתוקות שלה.

"היי!" אני צועק כשהיא ניגבה את התערבות של העוגה על הלחי שלי ונפלה נגד הדלפק בזמן שצחקה.

"השגתי אותך!" היא צווחה וגרפתי קמח בידי. "הו שיט!" היא צעקה בזמן שהתחילה לרוץ ורדפתי אחרייה.

היא בקושי יכלה לרוץ בגלל הצחוק והצרחות שלה. היא החליקה במדרגות וזרקתי את הקמח עלייה, מה שגרם לה להיראות כמו ענן לבן וכל הקמח התפזר סביבנו ונפלתי עלייה בקצה המדרגות.

"השגתי אותך," התגריתי והיא המשיכה לצחוק מה שגרם גם לי לצחוק – היופי שלה מדהים.

"אם לא תכניס את העוגה לתנור בקרוב אנחנו נישאר ערים כל הלילה."

"אז קדימה בואי נלך," אמרתי בזמן שהרמתי אותה כמו כלה וגרמתי לה להתפקע מצחוק שוב.

סחבתי אותה למטבח והושבתי אותה, מנשק את הלחי שלה בזמן שהיא מנגבת את התערבות של העוגה מהפנים שלי עם אצבעותייה לפני שמביאה את זה לשפתייה.

שפכתי את התערובת לתוך מחבת והכנסתי את זה לתנור. היא חייכה כשמשכתי אותה לזרועותיי ונשענתי נגד הדלפק.

"אנחנו נראים כמו מרשמלו," היא אמרה וניערה את השיער שלי, קמח עף לכל מקום.

"אני מנחש שנצטרך להתקלח שוב," אמרתי והיא הרימה את הגבות שלה.

"הו באמת?"

"באמת," אמרתי והיא נישקה אותה בעדינות בזמן שחייכתי.