"אבא אני רוצה ללכת," אני אומרת בזמן שאני הולכת אליו. הוא רק מצחקק וטופח על הזרוע שלי.
"אני מדבר מתוקה, רק תשבי." הוא מתעלם מהמצב של החרדה שלי.
אני מתרחקת ממנו ומכולם כמה שיותר מהר. אני יוצאת החוצה ומתנשמת בכבדות, מנסה להרגיע את עצמי.
אלוהים אדירים. זה לא קרה - הוא הכניס לי אצבעות! הוא נשוי! וטיילור, הו אני לא מחבבת אותה... בוגדת ועיוורת לכך שהארי עושה את אותו הדבר.
"בריט?" אני מרימה את המבט שלי כדי לראות את הארי ואני מועדת אחורה.
"תתרחק ממני."
"בייב תפסיקי..."
"אל תגע בי!" אני סוטרת ליד שלו והוא רוגז. "אתה דוחה."
"אל תדברי אליי ככה."
"אתה יודע מה? אני לא בטוחה למה אני אפילו מצוברחת... אני מקווה ששניכם שמחים ביחד." אני מזייפת חיוך, עוברת אותו ונכנסת למסיבה.
אני לא הולכת לתת לו להרוס את הערב שלי. זה אמור להיות בשבילי ובשביל אבא שלי. הארי הוא בוגד חרא ואשתו אותו הדבר.
"מרגישה טוב יותר?" אבא שלי שואל כשאני מתיישבת לצידו.
"כן, הייתי רק צריכה אוויר צח." אני מושכת בכתפיי והוא מהנהן, ממשיך את השיחה שלו עם הבחור שבשולחן שלנו.
אני אוכלת את האוכל שלי וקצת משלו, מנסה לא ללכלך את השמלה שלי. אני לוגמת מהתה שלי, מנסה לא להביט מסביב לחדר.
אנשים מתחילים לעזוב כי זה כמעט חצות ואני בטוחה שאנשים עובדים בבוקר.
לאחר כמה זמן אני מכריחה את עצמי להעביר מבט. וכמובן שהאדם הראשון שאני רואה זה הארי, וטיילור הולכת ממנו בעצבנות.
הוא מנסה לתפוס את הזרוע שלה אבל היא מסתובבת ונוזפת בו, מצביעה בעצבנות. היא מתרחקת, משאירה את הארי שנדחף כנגד הקיר.
אני מצחקקת כי זה מגיע לו. מגיע לו להידקר. (-הלו? משטרה? אני רוצה לדווח על מחבלת.)
"כדאי שנלך מתוקה," אבא שלי אומר, טופח על הרגליים שלי בזמן שהוא נעמד.
"בסדר," אני מהנהנת בזמן שאני נעמדת, הולכת דרך האנשים שעדיין נשארו במסיבה.
"להתראות הארולד, מסיבה נחמדה." אבא שלי אומר, לוחץ את ידו של הארי.
זאת הייתה המסיבה שלו? להרוויח כסף לסרטן? אולי הוא לא כזה חרא כמו שחשבתי.
"תודה, הבת שלך נראית נהדר."
"תודה," אני אומרת ואוחזת בזרוע של אבא שלי. "בוא נלך."
"אה... בריט." הארי אומר ואני נדרכת. "תהיתי אם תוכלי להישאר מעט, אני אוכל להסיע אותך לבית."
YOU ARE READING
Patient №119 (Harry Styles AU)
Fanfic"ד"ר סטיילס יקבל אותך עכשיו." - הכותבת: HarrysBunnyBoo ♥
