|בריט|
"איך הייתה הבדיקה?"
"מה? הו... אה..."
"למה את נראית לחוצה, הכל בסדר?"
"כן אמא אני בסדר. אני אה... לחץ. הדוקטור אמר שזה לחץ." אני אומרת והיא מחייכת, לוקחת את התיק שלי מהכתף ומושיבה את זה על הספה.
"ובכן למה את לחוצה?" הוא שואלת בזמן שהיא הולכת למטבח, מוציאה דברים כדי להכין סנדוויץ.
"אנדרו - אני מניחה. בית ספר, העבודה שלי... אני לא בטוחה." אני מושכת בכתפיי בזמן שאני הולכת אלייה, עוזרת לה למרוח את המיונז על הלחם.
"אל תהיי לחוצה מתוקה, הכל הולך להיות בסדר."
"אז אנחנו אוכלים סנדוויצ'ים לארוחת ערב?" אני שואלת והיא רוגזת.
"אני אכין משהו אבל כואב לי היום."
"הו לא, רק צחקתי, זה בסדר." אני אומרת והיא מחייכת. היא מסיימת להכין את הסנדוויץ שלי ומושיטה לי אותו.
אני הולכת אל החדר שלי, סוגרת את הדלת ומניחה את הסנדוויץ' שלי על השידה שליד המיטה ואוספת את השיער שלי.
אלוהים אדירים. הדוקטור הכניס לי אצבעות. אלוהים זה היה כל כך שגוי - אבל זה הרגיש כל כך טוב.
סטרתי לעצמי מנטאלית בזמן שאני בולעת את הסנדוויץ' שלי בכוח מאחר ואין לי תאבון ממש.
לאחר שאני מסיימת אני מתקלחת במהירות, מנסה לשטוף את החיידקים שלו ואת המחשבות המלוכלכות שלי.
אני יוצאת מהמקלחת, מייבשת את עצמי ומייבבת בשקט בזמן שאני משפשפת את המגבת על האיבר שלי.
אני מביטה מטה כדי לראות כתמים של היקי סגול שנמצצו מעל הדגדגן שלי. אני מסמיקה כשאני נוגעת בעור.
אלוהים זה הרגיש כל כך טוב.
אני הולכת חזרה אל החדר שלי ומכריחה את עצמי להירדם, מפחדת ממה שהראש שלי יחשוב אם אני ערה.
<יום שלישי>
"אלוהים אדירים יקירה, את נראית כל כך יפה." אמא שלי מחמיאה, בוהה בשמלת התחרה הארוכה שלי.
יום שבת היה היום שהלכנו לקניות והיא עזרה לי לבחור. החלק שמתחת הוא כמו מחוך-סטרפלס שמחובר לשורט ממש קצר ואז שמלת התחרה מחוברת לזה. (-יש תמונה של זה אבל לא הצלחתי לשים אותה, מצטערת)
זה נראה מאוד אלגנטי ויפה. השיער שלי מסודר לפקעת יפה עם כמה סיכות מנצנצות -הרעיון של אמא שלי- ונעלי עקב לבנים.
המייקאפ שלי הוא טבעי, שפתיים עירומות, מסקרה, איילינר חום (-איילינר חום??!1 מה לעזאזל......,,,) ופודרה. אני מקווה שאני לא מגזימה מידי בלבוש.
YOU ARE READING
Patient №119 (Harry Styles AU)
Fanfiction"ד"ר סטיילס יקבל אותך עכשיו." - הכותבת: HarrysBunnyBoo ♥
