Patient №119 (Harry Styles AU)

1

״כמה מטופלים יש לי היום?"

"אממ... עשרים ושש."

"תודה מירנדה," אני אומר, אוחז בערימת נייר מהשולחן לפני שהולך במורד המסדרון הבהיר אל המשרד שלי.

אני סוגר את הדלת, מתנשם כשאני מעמעם את האורות, המיגרנה שלי רק מתחזקת מהאור.

"דר סטיילס."

"היכנס," אני נוהם.

אני לא יכול לקבל שתי שניות של שקט?

"המטופלת הראשונה שלך כאן."

"כמובן שהיא כאן... אני מתכוון, אני כבר אצא." אני מנפנף את מירנדה ונעמד, יוצא אל המסדרון לאחר שלקחתי את הדפים של המטופלת שלי.

אני נכנס אל חדר הבדיקות ורואה אישה מבוגרת, 30, בסביבות הגיל שלי. אני פותח את הדף שלה ורואה 'לא יכולה להיכנס להריון.'

"אז, גברת... מורפי," אני אומר בזמן שאני משרבט דברים על הדף שלה, "בבקשה תסבירי את הבעיה."

"ובכן בעלי ואני ניסינו במשך שישה חודשים ושום דבר לא קרה. באתי אלייך כי אתה... מומחה לחלקים נשיים."

"ניתוח נרתיקים," (-אני לא נושמת שמססססססס) אני מתקן אותה והיא מהנהנת בראשה עם צחקוק חלש.

אני מבין את חלק מהבנות, ביישניות כי אני שם את ידיי על כל החלקים האישיים שלהן אבל זאת העבודה שלי ואני מקצועי בלבד.

"בסדר, שכבי." אני אומר, מבחין בכך שהיא כבר עירומה מתחת לכתונת הלילה של בית החולים.

אני מפריד את רגלייה, מוציא את הכפפות הכחולות שלי בזמן שאני מתחיל לשוטט עם אצבעותיי בתוך האיבר שלה.

היא מתנשמת, סוגרת את עינייה. רוב הנשים גונחות או אפילו מתרטבות אבל זאת העבודה שלי.

"זה קשה להיות מגורה?"

"לא," היא מתנשמת, העיניים שלה עדיין עצומות בזמן שהיא נושמת בכבדות.

"בסדר, ובכן את מרגישה טוב. אולי תנסי חומר סיכה זה עוזר לביצה להפרות. ובנוסף תנסי כמה כדורים אם תרצי."

"זה הכל?"

"כן, את נראת בסדר."

"תודה ד"ר סטיילס. באמת."

"אין בעד מה, אהובה." אני אומר בזמן שאני מברך אותה ליום טוב לאחר שאני מוריד את הכפפות ורוחץ את ידיי.

"איך זה הלך?"

"מעולה, תתייקי את זה בשבילי בבקשה?" אני שואל ומושיט את התיק והיא לוקחת את זה בשמחה.

לאחר שאני נכנס אל המשרד שלי אני מתנשם, משכיב את הראש הפועם שלי על אחורי הכיסא המרופד שלי. הרגליים שלי על השולחן בזמן שאני מנסה לנשום.