יום ראשון, 5 באוקטובר:
כאשר חזרתי הביתה באותו יום שאשטון סיפר לי מה כתוב ביומן, קראתי אל כולו מההתחלה עד הסוף.
קראתי על כל הקשיים שהיו לקייט וכל הרגשות שלה, למדתי אותה והכרתי אותה מחדש. כל-כך הרבה היא הסתירה ממני. כל-כך הרבה העלימה. קשה להאמין שזה אותו בן-אדם כשמבפנים הוא כמעט ההפך ממה שהוא בחוץ. קייט תמיד הייתה החזקה מבינינו. היא הבטיחה שהיא יודעת להסתדר לבד ולא צריכה עזרה אבל הנשמה והגוף שלה היו שבורים, ואפילו אני לא הצלחתי לראות מבעד לחומות.
התיישבתי על הספסל מתחת לעץ. אשטון שלח לי הודעה שהוא כבר מגיע אז חיכיתי לו, שומעת בינתיים My Chemical Romance באוזניות.
"בוקר טוב" אשטון חייך אלי את החיוך הקבוע שלו.
הוצאתי את האוזניות "היי" חייכתי חיוך קטן.
"מצטער שהתעכבתי, אחים שלי החליטו שזה יהיה מצחיק לקשור את השרוכים שלי לכבל של המחשב.. לא משנה" הוא צחק במבוכה.
"זה בסדר, לא חיכיתי הרבה" הנדתי בראשי בהבנה.
אשטון שפשף את הזיפים על לחיו ושתק.
אחרי כמה שניות של שקט אזרתי אומץ לדבר "אני רוצה לפגוש את הטוני הזה שקייט כתבה עליו ביומן." אמרתי.
אשטון הסתכל עלי "את לא הכרת אותו?"
"לא" נשכתי את שפתי "אבל מעניין אותי מי הוא. קייט כתבה עליו הרבה, שהוא עזר לה כשהייתה בבית החולים ובטיפולים, אני רוצה-" השתנקתי "אני רוצה להודות לו שגרם לה להרגיש טוב יותר כשהייתה שם לבד."
"למרות שבסוף הוא אכזב אותה?"
"זה לא היה אשמתו" אמרתי מיד "היא לא כתבה שהיא אי פעם אמרה לו שהיא אוהבת אותו בצורה הזאת. הוא לא יכל לדעת." יריתי ודמעות עקשניות עלו בעיני.
פתחתי את היומן והקראתי בשקט:
"יום חמישי, 2 במאי:
אני במיטת בית חולים מסריחה כי הם לא מרשים לי לחזור הביתה. היה יכול להיות גרוע יותר אבל השותף שלי לחדר, קוראים לו טוני פרי והוא ממש נחמד.
הוא נפצע בטיול הרים כשנפל ושבר כמה עצמות וצלעות, אבל זה לא מונע ממנו לחייך.
הוא החזיק לי את היד כשהזריקו לי תרופות ודיבר איתי עד שנרגעתי. הוא הראה לי שאפשר להיות שמחים גם כשכואב ושאסור לי לוותר על החיים כי חיים רק פעם אחת.
אני לא יודעת איך הייתי שורדת היום בלעדיו. אני חושבת שאני מאוהבת."
סגרתי את היומן "אני רוצה למצוא את טוני פרי" אמרתי בהחלטיות.
"אני מכיר טוני פרי" שמעתי קול מאחורי.
הסתובבתי בבהלה. מאחורי עמד היימי, מחייך.
"באמת?" שאל אשטון. אני עדיין ניסיתי למצוא את הקול שלי שמשום מה נעלם.
"כן, הוא חבר קרוב שלי" היימי משך בכתפיו.
"אתה יודע איך נוכל להשיג אותו?" הצלחתי למצוא את הקול ולשאול.
"ברור!" הוא חייך "תמצאו אותי כאן בסוף היום, נדבר" הוא נופף לנו ורץ משם.
"מה את מחייכת?" אשטון דחף אותי צוחק בעצבנות.
קפצתי את פי והתעלמתי ממנו "תהיה כאן בסוף היום."
---
"But I can't help falling in love with you"
(Twenty One Pilots)
YOU ARE READING
Jet Black Heart // Hebrew
Fanfictionלה יש עצב, בדידות, געגוע, דיכאון, חששות, תסכול, כעס, חרדה, שברון לב, דאגה, פחד, וכאב. לו יש סיכוי. *** 5sos (Ashton) + Pierce The Veil fanfic
