במשך השבועות הבאים, לאחר כל יום לימודים היימי הסיע אותנו לבית של טוני. עבדנו על הספר, כתבנו, מחקנו, התווכחנו והתעקשנו. שיחזרתי חיים שלמים.
כתבנו את הספר משלוש נקודות מבט; של קייט, של טוני ושלי. זה היה קשה ובכיתי הרבה, אני לא אשקר, אבל בפעם הראשונה מזה הרבה מאוד זמן הרגשתי שסוף סוף יש לי למה לחיות. יש לי מה לעשות. יש אנשים שצריכים אותי. יש אנשים שאכפת להם ממני. אני חיה.
מה שהיה מחזיק אותי כל יום זה הידיעה שכאשר הלימודים הסתיימו אנחנו נמשיך לעבוד על הספר. שאני לא יצטרך לחזור הביתה ולבהות במיטה בלי לצאת מהחדר. יש משמעות לחיים שלי. הם כבר לא חיים מתים.
אשטון המשיך לבוא וללמוד איתי לפני כל מבחן. כבר לא סירבתי. פשוט הקשבתי לו ולמרבה ההפתעה עברתי כמה מבחנים. אשטון היה כל-כך מאושר ואמר שיפצה אותי איכשהו.
גלגלתי עיניים אבל אשטון הבטיח שהוא יפתיע אותי.
כשאשטון מבטיח, הוא מקיים.
אני מסוקרנת.
---
"Sometimes you gotta fall before you fly
And sometimes you really live, you’ve gotta try"
("Who are you now?" - Sleeping With Sirens)
YOU ARE READING
Jet Black Heart // Hebrew
Fanfictionלה יש עצב, בדידות, געגוע, דיכאון, חששות, תסכול, כעס, חרדה, שברון לב, דאגה, פחד, וכאב. לו יש סיכוי. *** 5sos (Ashton) + Pierce The Veil fanfic
