15

178 21 5
                                    

יום חמישי, 9 באוקטובר:

נשענתי על גזע עץ בקצה המתחם ליד הגדר ושמעתי מוזיקה באוזניות שלי.

"אפשר להחליף איתך כמה מילים?" היימי התיישב על הדשא לידי.

לזה לא ציפיתי. הנחתי את האוזניות בין רגלי "היי" אמרתי בחשש והחלקתי את שערי לאחור.
מה הוא רוצה?

היימי שיחק באצבעותיו עם גבעולי הדשא "לא הספקתי לומר לך את זה באותו יום אצל טוני, אבל רציתי לומר שאני מצטער שהיית צריכה לעבור את כל זה.. את יודעת, עם חברה שלך והכל.." הוא התחבט במילים.

אז על זה הוא רוצה לדבר. שתקתי והשפלתי את מבטי.

"תאליה" הוא אמר את שמי וצמרמורת עברה בגבי "את יותר חזקה ממה שאת חושבת, את גיבורה ואת נלחמת" הוא המשיך "אני לא חושב שהייתי שורד אם הייתי במצבך. הייתי נכנע. אבל את לא."

הרמתי את מבטי לפגוש בעיניו החומות ובחיוך קטן "איך אתה יודע שלא נכנעתי?"

"אני רואה את זה כל רגע" הוא חייך אלי "את קראת את היומן, את לא נפרדת מקייט לתמיד, היא ממשיכה לחיות דרכך, ואת ממלאת את העתיד שלה" הוא אמר בעדינות " כמו שאמרת לטוני שהיא אהבה אותו."

"תודה" אמרתי בשקט והסתכלתי לתוך עיניו. ראיתי עולם. הבטן שלי התהפכה והלב שלי דהר אבל באותו רגע הרגשתי רגועה יותר מאי פעם.

היימי קם "אני חייב לחזור" הוא ניער את העשב מאחורי מכנסיו וחייך אלי.

הנהנתי וחייכתי חיוך קטן, לא בטוחה מה לומר.

היימי נופף בידו והלך.

---

"If anything should happen to me,
I'll want you to know
I've loved you since, ever since then"
("Texas is forever" - Pierce The Veil)

Jet Black Heart // HebrewWhere stories live. Discover now