Jet Black Heart // Hebrew

20

יום שלישי, 2 בדצמבר:

"אני לא מאמין שגמרנו" טוני חייך אלינו בגאווה והרים את העותק הסופי של הספר.

"תוך חודש וחצי!" אשטון היה בעננים. הוא בדיוק גמר לעבור על הספר בפעם החמישית והעיניים שלו עדיין נצצו מדמעות ומהתרגשות.

הצלחנו להעביר את הסיפור בצורה הכי טובה שיכולנו. סיפרנו על הכאב של קייט, על ההתאבדות, ועל הסבל שלי. ניסינו לתת תקווה לאנשים מיואשים, ניסינו לתת כוח לאנשים חלשים, ניסינו לכתוב דרך לשמחה, ניסינו לעודד אנשים לחיות. הדגשנו כמה כל אחד חשוב ואם מישהו הולך, הוא משאיר אחריו סבל, כאב וגעגוע לכל-כך הרבה אנשים אחרים, ורק הוא יכול לשנות את זה אם הוא בוחר להישאר. הוא יכול לשנות את העולם. כל אחד יכול לשנות את העולם.

אני רוצה שכשכל אחד יקרא את הספר הוא ירגיש כמה הוא חשוב, כי לכל אחד יש חלק בעולם, אפילו אם הוא עדיין לא מצא אותו. אני רוצה שאנשים יחזיקו בתקווה ולא יעלמו, כי כמו שאשטון אמר לי אז; בעולם אין רק רוע, זה הראייה הלקויה שלנו שבוחרת להסתכל רק על הרוע. אם אנחנו נכוון את הראייה שלנו -ורק אנחנו יכולים לעשות זאת- נוכל לראות כמה טוב יש בעולם. נכון, נצטרך להתאמץ, אבל זה שווה את זה. נוכל לראות שיש סיבה לכל דבר. יש אור. יש טוב. יש חיים.

"חיבוק קבוצתי" מייקל קרא ומשך אותי. נמחצתי בינו ובין טוני, אשטון והיימי. להיימי היה את החיוך הכי יפה שראיתי מעולם, עם הגומות העמוקות והעיניים הצוחקות. לא יכולתי שלא לחייך. הרגשתי גאה, שמחה ומסופקת. הרגשתי שעשיתי משהו טוב. אני שמחה שלא עזבתי כמו קייט.

"אתם כמו משפחה" אמרתי פתאום בחיוך "ואני אוהבת כל אחד מכם."

"אווווו" מייקל נמרח.

"סתום" גלגלתי עיניים.

"וגם אנחנו אוהבים אותך" אשטון חייך אלי.

"בזכותך כל הספר הזה קיים" טוני משך בכתפיו.

"לא נכון" אמרתי בשקט "זה בזכות קייט" גם לה הייתה מטרה בעולם. גם היא הייתה חשובה. והיא עדיין.

למרות שהיימי חשב שהוא לא יוכל לעזור הוא עשה הרבה. הוא כתב לנו שיר לפתיחה של הספר והביא את ויק -חבר שלו שעובד בעיצוב גרפיקה- לעצב את הכריכה.

בסופו של דבר זה הרגיש כמו יצירה של כולנו ביחד, והיינו גאים בה יותר מכל דבר אחר.
אני כבר לא יכולה לחכות עד מחר. מחר אנחנו מפיקים את הספר ומוציאים אותו לחנויות, וכולנו מתרגשים.

"מחר כולם מוכנים בשמונה בבוקר" היימי קרא "אני אאסוף אותכם מהבית" הוא קרץ.

---

"In the dark there's a light that's calling everyone out
If you could see beyond the walls that you have built
I know it's hard to escape the past and start it again
Those memories of all the future hearts you killed"
("Old scars / Future hearts" - All Time Low)