פרק 5

2.8K 147 5
                                    

*כעבור חודש*
עבר חודש מאז שאני ועידו אתם יודעים הגדרנו את הקשר, בחודש הזה הכל היה אותו דבר נפגשנו בבית ספר הלכנו למקום שלא ראו אותנו התמזמזנו וחזרנו לחברים שלנו. בחודש האחרון אני ובן נורא התקרבנו, הוא לא יודע עלי ועל עידו, אבל עידו סיפר לו שהוא בקשר אם מישהי, והוא שואל אותו כל הזמן שאלות ועידו לא מספר לו עליי..
רותם ועדן שמרו על פרופיל נמוך ולא סיפרו עלינו לאף אחד.

שיתפתי אותם בהכל, ״את יודעת מה את צריכה לעשות?״ עדן אמרה לי, ״מה?״ שאלתי אותה ״את צריכה לשכב איתו״ 

היא אמרה לי והסתכלה עלי מחכה לתשובה, ״אני לא יודעת״ עניתי במבוכה, ״את אוהבת אותו?״ רותם שאלה אותי, ״כן״ הסמקתי ״אז למה את מחכה?״ עדן שאגה עלי. ״לא יודעת אני יחשוב על זה..״ עניתי והם גלגלו עיניים.

אני באמת חושבת על זה, אני מוכנה מבחינה פיזית, ומצד שני אני אוהבת אותו אז למה לי לחכות?! אבל בזמן האחרון אני מרגישה יותר ויותר שהוא מתבייש בי, כבר עבר חודש מאז שאני והוא ביחד איזה שמועה יפיצו עכשיו?! שאנחנו שוכבים?! שילכו על זה גם ככה זה יקרה בקרוב.. טוב לא יודעת אם אני ארגיש שזה הזמן המתאים אנחנו נעשה את זה כי אני מוכנה.

״יש היום מסיבה חברים!!!! תחילת חופש פסח!!!״

קראתי בקבוצה וואצפ של השכבה שלי. ״בואו לאולם אירועים של אבא של שירה היום ב-21:30, כולם מוזמנים י-י״ב יהיה מטורףףף!!!״ מה זה משנה שכולם באים אם אני לא יכולה לבוא עם חבר שלי?! זרקתי לאוויר.

(עדן ורותם באו עלי אחרי בית ספר) ״די תומי זה לא יכול להמשיך ככה! עד מתי האפס הזה ימשיך לשחק בך?!״ רותם אמרה בזעם, ״הוא לא אפס״ אמרתי לה בעצבים

״טוב אולי הוא כן קצת אפס״ חזרתי בי.

״תומי היא צודקת! את לא יכולה לשבת ולחכות לו כל היום, את רוצה לתקשר איתו ולהיפגש איתו, את לא יכולה להמשיך להתחבא״ מה שעדן אמרה צבט לי בלב. ״אם הוא באמת היה אוהב אותך הוא לא היה מתנהג ככה״ רותם אמרה ופה כבר התחלתי לבכות, ״אתם צודקות״ אמרתי תוך כדי בכי

״הוא לא אוהב אותי והוא מתיחס עלי כמו על כלב אבל אני אוהבת אותו! אבל כנראה שלא מספיק כדי להמשיך עם הקשר הזה! די נמאס לי אני רוצה להשוויץ בחבר שלי שכולם יראו שאנחנו ביחד!״ אמרתי בבכי תמרורים. כל מה שהרגשתי בשבועות האחרונים יצא החוצה, ״טוב אז את תבואי היום למסיבה, ותלבשי את הבגדים הכי סקסיייים שיש והוא כבר יראה מה הוא מפסיד!״ רותם אמרה וכולנו חייכנו. ״טוב רוצי להתקלח כבר 20:30.״

עדן קפצה עלי, ״אני הולכת, אני הולכת״ נאנחתי וקמתי מהספה , יצאתי מהמקלחת ובאמת הבגדים חיכו לי על המיטה- שורט שחור קצרצר שלא משאיר יותר מידי דמיון (אם אתן מבינות למה אני מתכוונת..), גופיית גולף בפסים של לבן ושחור שהגיעה לי עד לפני הפופיק, וואנס בורדו.

The first timeWhere stories live. Discover now