פרק 17

1.4K 79 4
                                    

הגעתי הביתה והרגשתי את כל הרגשות על בן ובית החולים מציפות אותי שוב, אבל בעיקר על בן.

"אולי תספרי לי מה קרה?" נטע שאלה אותי וסגרה את הדלת של חדרי אחריה. "נטע אני איבדתי אותו" אמרתי והדמעות לא אחרו לרדת מעיני, "את מי איבדת?" היא שאלה אותי לא מבינה, "את בן, אני איבדתי את בן" אמרתי והיא חיבקה אותי. "אני לא מבינה.." היא אמרה ועניתי לה, "מה את לא מבינה? אה? תעני לי מה את לא מבינה" צעקתי אליה בוכה כמו מטורפת. "אני לא מבינה כן אני לא מבינה. אולי כדי שתסבירי לי" היא אמרה ואחזתי בכתפיה בחוזקה.

"היה לי את עידו ואיבדתי אותו, ועכשיו גם את בן איבדתי״ אמרתי וחיזקתי את אחיזתי.

"תומי, תסבירי לי מה קרה למה איבדת אותו?" היא שאלה אותי חסרת אונים. "הוא בגד בי, ואני כמו מטומטמת האמנתי לו שהוא לא יפגע בי בחיים, אני כמו ילדה קטנה הלכתי אחריו וסמכתי עליו" אמרתי ונטע חיבקה אותי.

"למה לא אמרת שום דבר?" היא שאלה אותי ושמעתי את קולה השבור דרך כתפיי. "אני לא הספקתי, אני כנראה נפלתי, אני לא בדיוק זוכרת מה קרה. אני רק זוכרת את ידיו של עידו מלטפות לי את הראש לפני שנפלתי על הקרקע" אמרתי ונפלתי על ידיה של נטע.

"את בסדר?" שמעתי את נטע צועקת לי בקול מבוהל, "כן אני, אני בסדר, אני רק קצת חלשה" אמרתי והיא עזרה לי לשבת על המיטה. "נטע, אני יודעת שאת דואגת לי אבל אין שום דבר שאת יכולה לעשות כדי לשפר את המצב שבו אני נמצאת, הלב שלי שבור, אני שבורה. על תדאגי זה ישתפר ואני ארגיש יותר טוב..״ אמרתי והיא קטעה אותי "את לא צריכה להסביר את עצמך בפני אני יודעת מה זה לאבד את האהבה הראשונה והמשמעותית שלך, רק רציתי להגיד לך שכן אולי זה כואב לך עכשיו, זה כואב מאוד! אבל זה ישתפר, אני רק רוצה שתבטיחי לי שלא תעשי שטויות!" היא אמרה והנהנתי להסכמה.

"תודה" אמרתי והיא נישקה אותי במצח.

הלילה הגיע והחשיך את חדרי, מישהו דפק על הדלת, הדלת האחורית. פתחתי אותה. בן עמד בחוץ, סגרתי עליו את הדלת אבל הוא היה חכם מספיק כדי לשים את כף רגלו בחריץ שנשאר פתוח.

"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו בעצבים. "אותך" הוא ענה וצחקתי לו בפרצוף. "על זה הייתה יכול לחשוב לפני ששכבת עם לירון!" אמרתי לו והמשכתי "עכשיו, אתה יכול לתת לי ללכת לישון, אני נורא חלשה"

אמרתי והוא לא הקשיב לי, "אני כבר כאן תני לי רק להסביר לך את הצד שלי" הוא אמר והתחלתי להתעצבן. "תגיד לי אתה חושב שאני מטומטמת?" "ממש לא את הילדה הכי חכמה שאני מכיר" הוא אמר לי. הפעם לא הסמקתי, כנראה שפיתחתי חסינות.

"תקשיב לי טוב, אני לא רוצה לשמוע אותך, ובטח ובטח שלא להקשיב לך!" אמרתי והוא התקרב עלי "כדאי שתתרחק כי אני נשבעת לך אני לא אשלוט בעצמי" אמרתי והתכוונתי לכל מילה. "אני גם לא אשלוט בעצמי" הוא אמר ונישק אותי.

סטרתי לו. נתתי לו את הסטירה הכי חזקה שיכולתי לתת לו במצבי. "מה אתה חושב שאתה עושה? אה?" שאלתי אותו כמעט בצעקה. "אני אני..." "אתה מה?" קטעתי אותו. "אתה מה? אתה חושב שתבואו עלי הביתה אני אתן לך להיכנס, ונזדיין? מה נראה לך שאני איזה ילדה מטומטמת?״ אמרתי בצעקה.

"אני לא יודע, כנראה שכן, כנראה שחשבתי שאת אוהבת אותי ולא שלא תתני למזימה הזאת להפריד בינינו" הוא אמר ופה כבר איבדתי את עצמי, "סליחה? איך אתה מאז לבוא ולדבר איתי בכלל? איך אתה מאז לשחק לי על המצפון ולחשוב שאני מיד אשתכנע? אז זהו שלא. אני לא אשמה בשום דבר ממה שקרה בינינו. אתה בגדת בי ולא להפך! אתה הרסת את הקשר שלנו. ואני מצטער להיות זאת שאומרת לך את זה אבל אין שום דבר שאתה יכול לעשות כדי לשקם אותו.

אהבתי אותך ואני עדין אוהבת אבל אני לא יכולה לתת לגבר בוגד להישאר לי בלב..." אמרתי והדמעות הבוגדניות החלו לרדת. "אבל תום אני" "שלא תעז לגעת בי, שמעת אותי על תתקרב עלי" אמרתי וראיתי את הדמות בעיניו.

"אני מבקשת שתלך" "אבל תום אני.." "אמרתי שתלך!" צעקתי אליו. הוא התחיל ללכת ונעצר, "רק רציתי להגיד לך דבר אחרון", הוא אמר והסתובב לכיווני, "דבר" אמרתי לו בזלזול. "אני אוהב אותך" הוא אמר והחזרתי לו בלחש, "כנראה שלא מספיק" אמרתי וסגרתי עליו את הדלת.

השיחה הזאת איכזבה אותי, אני לא מבינה את החוצפה שלו, לבוא לכאן לבית שלי להגיד לי שהוא אוהב אותי ולנשק אותי. בן זונה! אני ממש לא מצטערת על מה שאמרתי והייתי אומרת את הכל שוב בלי למצמץ אפילו. הוא פגע בי הוא בגד בי. אני לא עשיתי כלום! שלא יבוא לפה וישחק לי על המצפון.

נטע באה לחדרי מבוהלת, ״מה קרה? שמעתי צעקות, הכל בסדר?" היא שאלה אותי ושמעתי את הלחץ בקולה. "כן הכל בסדר" עניתי ונשכבתי במיטתי. "טוב אז אני אחזור לישון, לילה טוב" היא אמרה והלכה לכיוון הדלת, "רגע נטע תישארי איתי" אמרתי והיא חייכה עלי. "בואי יפה שלי תפני לי מקום כמו פעם?" היא שאלה אותי וחייכה. "כמו פעם" עניתי לה והיא נשכבה לידי...


יפות שלי אני מקווה שאהבתם את הפרק!
על תשכחו לדרג...
אוהבת אותכם הכי בעולם❤️❤️

The first timeWhere stories live. Discover now