פרק 28

1.1K 76 3
                                    

נקודת מבט- תום:

מחר אני בת 17!!!! הגיע הזמן, לא הייתה לי יום הולדת כבר כמעט שנה, חשבתי לעצמי וצחקקתי.

השנה הזאת הייתה אחת השנים היפות בחיי, התבגרתי, והשתנתי, למדתי להקשיב ללב שלי, ולמדתי לאהוב. לפעמים אני חושבת לעצמי- מה היה קורה אם לא הייתי מקירה את עידו? כל החיים שלי היו יכולים להשתנות. לא הייתי מכירה את גיא, ויכול להיות שאפילו הקשר ביני לבין בן לא היה מתפתח..

בסך הכל אני אוהבת את מי שאני עכשיו, אני אוהבת את החבר המדהים שלי, פאק עידו! מעניין מה הוא מכין לי ליום הולדת!! טוב אולי כדאי לי לא לצפות יותר מידי, בכל זאת תאריכים זה לא הצד החזק שלו.

״מחר את בת 17״ קבלתי הודעה מגיא,
״מה אתה מתכנן לי?😏״ שאלתי אותו חצי בצחוק, ״אני מה פתאום מתכנן לך?״ הוא כתב והמשיך ״סתם, זאת הפתעה!! כל מה שאני יכול לגלות לך הוא שמחר בשעה 12 בדיוק אני אוסף אותך מהבית וכדאי לך להביא בגד ים״ הוא כתב וחייכתי לעצמי כמו מטומטמת,

מזל שיש לי את גיא, הוא תמיד יודע איך לשמח אותי.

מאחור יותר היום אמא ונטע לקחו אותי למסעדה בקניון הגדול. אנחנו תמיד הולכות יום לפני כדי שיהיה לי זמן לבלות איתם ביום הזה.

הזמנו את המנות שלנו והתחלנו לאכול, לא כל כך ידעתי למה לצפות, את הארוחה הזאת תמיד הייתי עושה רק עם נטע, אמא שלי אף פעם לא הייתה נותנת לי יחס ביום הזה, היא הייתה מחוץ לבית כרגיל משתכרת וחוזרת לפנות בוקר. אבל השנה היא עשתה שינוי.

נטע קטעה לי את המחשבות בכך שהוציאה מעטפה ורודה מהתיק שלה על המעטפה היה כתוב בכתב עגול ״לתום, אוהבת הכי בעולם אחותך הגדולה ;)״ התרגשתי, מי לא אוהב מתנות??
״אז מוכנה לפתוח את המתנה הראשונה שלך?״ היא שאלה וחייכתי ״ברור שכן!!״ עניתי לה בשמחה.

נטע הושיטה את ידה וחטפתי את המעטפה ממנה בזריזות. בתגובה נטע צחקקה ואמא חייכה חיוך גדול.

פתחתי את המעטפה ״אני לא מאמינה!!!״ בתוך המעטפה היו שני כרטיסי כניסה להופעה של עידן רייכל, ״את פשוט מושלמת״ אמרתי לה ונתתי לה חיבוק ונשיקה על הלחי.

אני מתה על הזמר הזה, הוא כל כך מוכשר, השירים שלו מצמררים אותי. אני מכירה את כולם.

"את המתנה שלי את תקבלי מחר" אמא אמרה וחייכה עלי במסתוריות. יופי עוד הפתעות. אני מתה על הפתעות אני מהבחורות האלו שאף פעם לא הורסות לעצמם להפך, אני מחכה עד לרגע האחרון, ורק אז פוקחת עיניים.

המשך הערב עבר בקלילות סיימנו לאכול וחזרנו הביתה, השעה הייתה כבר רבע לשתיים עשרה, שכבתי במיטה וחיכיתי לרגע הגדול. עוד שתי דקות, עוד דקה ו- שתיים עשרה! "אני בת 17 ביצז" כתבתי ושלחתי בסנאפצאט.

The first timeWhere stories live. Discover now