פרק 12

1.8K 92 3
                                    

"תומי קומי את תאחרי לבית ספר!" נטע צעקה לי מלמטה. "אני קמה" צעקתי בחזרה והתיישבתי על המיטה. "חיים שלי אני מחכה לך בחוץ" בן כתב לי והתחלתי להתלבש. לבשתי חולצת בית ספר לבנה, שורט משופשף ואולסטאר שחורות.

ירדתי למטה, הכנסתי את הסנדוויצ'ים לתיק ויצאתי החוצה. בן חיכה לי בחוץ. כשהוא ראה אותי הוא חייך אלי וגרם לי להסמיק, הוא גורם לי אושר הילד הזה. חשבתי לעצמי ונישקתי אותו על השפתיים. החזקנו ידיים והתחלנו ללכת.

"בן, אני צריכה לספר לך משהו" אמרתי לו והוא ענה באכפתיות, "כל דבר,אהבה שלי". "אתה גורם לי אושר" אמרתי לו והמשכתי, "כל פעם שאני רואה אותך אתה גורם לי לחייך, כל פעם שאני נזכרת בך אני, נהיית מאושרת" אמרתי לו ועיניו נצצו "גם אני תום, את לא יודעת כמה אפילו" הוא אמר והוסיף, "את הסיבה שלי לחייך, את הילדה שאני קם בשבילה בבוקר את האהבה הכי גדולה שלי" הוא אמר ושתקתי.

"זה בסדר, את לא צריכה להגיד את זה גם, אני אחכה" הוא אמר ונישקתי אותו.

איך הוא תמיד מבין אותי? איך הוא תמיד דואג לי? למה הוא כזה מושלם? ולמה לעזאזל למרות מי שהוא ומה שהוא אני עדיין לא מרגישה שאני אוהבת אותו.

הוא חשוב לי, הוא יקר לי, הוא משמח אותי אבל אני לא אוהבת אותו. נמאס לי לשכנע את עצמי שזה יקרה, נמאס לי לשקר לבן כל יום, נמאס לי מהמצב הזה. אבל בכל זאת, טוב לי ואני רוצה להישאר ככה. אולי זה כי התרגלתי אולי זה בגלל מה שקרה לי עם עידו? אני באמת כבר לא יודעת...

רגע מה עידו?! איך זה שאחרי כל מה שהוא עשה לי אני עדיין חושבת עליו?! אני לא מבינה את עצמי, הבנים האלה מה הם עושים לי. לפעמים אני חושבת לעצמי, מה היה קורה אם הם לא היו נכנסים לחיים שלי?! מה היה קורה אם הם לא היו מתאהבים בי?! יש לי כל כך הרבה שאלות ואני לא יודעת מי יענה לי אליהם.

אולי אני צריכה להיפרד מבן, אני לא יכולה להמשיך להשלות אותו, אין לי אהבה לתת לו. אני נשארת במצב הזה כי נוח לי. ואני לא מוכנה להישאר ככה. אולי הגיע הזמן לשחרר.

שיחת טלפון קטע לי את המחשבות. "היי תומי מה קורה זה גיא" גיא אמר לי בהתלהבות. "גיאגו, ואי לא נפגשנו שנים" אמרתי לו (לא נפגשנו אולי שבוע). אני וגיא חברים הכי טובים התחברנו ממש אחרי אילת ונשארנו בקשר עד עכשיו. "טוב אז אני מבין שאת רוצה להיפגש איתי?" גיא ענה לי בממזריות. "ברור, התגעגעתי." "אז קבענו אני יבוא לאסוף אותך מהבית ספר נלך לאכול משהו." לגיא יש רשיון וההורים שלו קנו לו אוטו ממש מגניב, מיני מופר, שלופר, קופר, מיני קופר אוטו חמוד כזה קומפקטי .

"סבבה ביי מותק" אמרתי לגיא וניתקתי את השיחה.

יש לנו שיעור דרמה בבית ספר אבל הקבוצות מעורבבות י' וי"א ביחד אני רותם ובן היינו באותה קבוצה. "השבוע בשיעורים תצטרכו לשחק את הרגש הכי קשה מכולם- אהבה" המורה אמרה והמשיכה,

The first timeWhere stories live. Discover now