The first time

אפילוג

*כעבור חודש*

נקודת מבט - תום:

ואו עבר חודש! כל כך הרבה קרה בחודש הזה.

נסעתי לאבא שלי, אחרי שבוע בן הפתיע אותי בכניסה לבית. הייתי בעננים.

החופש הגדול כבר לקראת סיום, אני ובן בפארק הגדול, אוכלים פירות ומסתכלים על העננים,

המשכתי לכתוב ביומן שלי, מחוייכת, חושבת לעצמי שעכשיו, עכשיו אני סוף סוף מאושרת.

"דיי כבר לכתבו ביומן הזה" בן חטף את היומן מידי, "מה הבעיה שלך?" שאלתי, מביטה לו בעיינים, שמחה כל כך שהוא כאן איתי. "מה הבעיה שלי? מה הבעיה שלי? אני יראה לך מה הבעיה שלי!!" הוא ענה לי ודיגדג אותי בזריזות, "דיי כבר" צעקתי בלי להפסיק לצחוק, בן הרים אותי מעליו, שנינו מתנשפים.

"על מה אתה חושב?" שאלתי פתאום, "סתם, על החיים. אני לא רוצה שזה יגמר, את לא יודעת כמה זמן אני מחכה לרגע הזה, ששנינו נהיה ביחד בלי הפרעות מהצד ופשוט נהיה מאושרים, אני מאושר.״ ״אני אוהבת אותך״ אמרתי ונשקתי לשפתיו....

----------------------------------------------

עשיתי מלא שינויים, מחקתי את העונה השניה וכתבתי את האפילוג הקצרצר הזה.
אל תכעסו, הרגשתי שהעונה השניה פשוט לא טובה ושעדיף למחוק.
אוהבת אותכם יפות שלי❤️ תודה על הכל!