פרק 14

1.5K 96 7
                                    

נקודת מבט- תום:

הם התנשקו! הם פאקינג התנשקו, מולי. אני לא מאמינה אני מרגישה נבגדת, אני מרגישה מטומטמת, "תומי תעצרי!" בן קרא לי מאחורה והתחלתי לרוץ. הוא תפס אותי וחיבק אותי, חיבקתי אותו והתחלתי לבכות לו על הכתף. "אני לא מאמינה שעשית לי את זה" אמרתי ובכיתי יותר חזק, "יפה שלי תני לי להסביר" "לא אני לא רוצה שתסביר לי כלום, אתה בגדת בי, אתה בגדת באישה שאוהבת אותך אתה.." אמרתי ובן קטע אותי.

"את מה?" בן שאל אותי בחיוך, "כן אני אוהבת אותך" אמרתי והוא נישק אותי על השפתיים. "אני באמת אוהבת אותך, בן פלג, אני באמת באמת אוהבת אותך" המשכתי את עצמי. "ואני באמת באמת אוהב אותך, תום כהן" הוא אמר והמשכנו את הנשיקה.

"אני מצטער נסיכה" הוא אמר כשנגמר לו האוויר. "זה לא יעזור לך" אמרתי בחיוך, "סבבה אני אנסה משהו אחר" "אני אוהב אותך תום כהן!!" בן צעק כדי שכולם ישמעו , "אני א.." הוא המשיך, "סתום כבר, מפגר אתה מביך אותי" אמרתי לו, "עכשיו תגידי שאת סולחת לי לפני שאני צועק עוד 5 פעמים" הוא אמר ונשברתי, "אני סולחת לך אהוב שלי" אמרתי ונישקתי אותו (שוב).

"אני מקווה בשבילך שזה לא יקרה יותר!" אמרתי והתכוונתי לכל מילה. "טוב שתקי כבר" הוא אמר ותפס אותי מהמותניים, הצמיד אותי קרוב אליו ונישק אותי.

אני אוהב אותו, אני אוהבת אותו כל כך, אני לא מאמינה שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין את זה. הוא הגבר שלי.

נקודת מבט- עידו:

אני לא יכול לראות אותם יותר, הם כאלה דביקים, איכס. הם מגעילים אותי. התחלתי לצאת עם משהי. כוסית רצח, אנחנו כל הזמן מזדיינים, אין לה שום כבוד כלפי עצמה, אז אני לא מכבד אותה. היא נותנת לי את מה שאני צריך, ואין שם שום דבר מעבר לזה.

מאז הפרידה מתום, ממש התדרדרתי. חזרתי לעשן, ואני כל הזמן שותה. באמת שאני לא הייתי ילד כזה. אבל הלב השבור גרם לי להפוך לאחד כזה.

הבנים האלה שפעם נגעלתי מהם, הפכתי להיות אחד כמוהם.

אני מאוכזב מעצמי, אני לא מגיע ללימודים כמעט, ולהורים שלי זה לא מפריע, ותום, תום לא שמה עלי. היא כל הזמן עם בן. הם לא עוזבים אחד את השני. אני לא יכול לסבול את זה. אני נקרע בין בן לתום.

בן, החבר הכי טוב שלי, ותום הילדה שאני כמו אידיוט עדין מאוהב בה, אני לא יודע מה לעשות. אולי אני צריך להתחיל להשלים עם העובדה- הם מאושרים ביחד ואין שום דבר שאני יכול לעשות כדי לשנות את זה...

בן אוהב אותה אני צריך ללמוד לשחרר.

נקודת מבט- בן:

"אחי אתה רוצה לבוא עלי בערב, יש משחק" עידו שאל אותי כשיצאנו להפסקה. "יאללה אחי ערב גברים" אמרתי ונתתי לו כיף. "טוב אחי אז תבוא אלי כשתהיה מוכן" עידו אמר והלכתי משם. "מאמי, התגעגעתי אליך" תום אמרה לי ונישקתי אותה.

"מה התגעגעת אלי לא ראית אותי שעה.." אמרתי וצחקקתי. "סתום כבר ותבין מתי בחורה רוצה לנשק אותך" תום אמרה והצמידה אותי עליה "יאללה בואי נגמור עם זה" אמרתי ועשיתי פרצוף סובל. "לך תזדיין" תום אמרה ולחשתי לה באוזן. "זה עוד יגיעה" וראיתי שהיא לא יודעת מה לענות. "אני צחקתי יפה שלי, הכל בסדר, אני לא לוחץ" אמרתי והיא חייכה אלי."

"איך אתה תמיד יודע מה להגיד לי?" היא אמרה לי וחייכתי. "כי אני אוהב אותך" עניתי, "אבל אני יותר" היא אמרה.

נקודת מבט- רותם:

אני אוהבת אותו והוא לא שם עלי. אני צריכה לחשוב על תוכנית להפריד ביניהם ויש לי תחושה שאני יודעת מי יעזור לי בזה. חשבתי לעצמי וחייכתי. התקשרתי עליו "הלו" עידו ענה "מי זה?" הוא המשיך. "זאת רותם" עניתי "ויש לי תחושה שאני יכולה לעזור לך" "לעזור לי במה?" הוא שאל "תפגוש אותי ב-19:00 בפארק אני אסביר לך הכל"

אמרתי וניתקתי את השיחה.

אולי באמת הגיע הזמן שהם יפרדו, הם כאלה דביקים איכס.

השעה הייתה כבר 19:15 כבר התכוונתי ללכת, "היי סליחה על האיחור" עידו אמר כשהגיע, "איחור זה לא איחור זה כמעט הברזה" אמרתי והמשכתי. "אתה רוצה שאני אגיד לך למה אתה פה?" שאלתי אותו "נו" הוא אמר בהתלהבות.

"טוב אז תקשיב..." והסברתי לו את כל התוכנית. "אני לא יודע", "בן הוא חבר שלי, אני לא רוצה לפגוע בו" הוא אמר והשתקתי אותו. "זה חבר זה?!, אם הוא רק היה חושב אליך קצת הוא ישר היה קולט שאתה אוהב את תום, יאללה תפסיק לחשוב על בן ותתחיל לחשוב קצת על עצמך!" אמרתי וראיתי שהוא משתכנע. "טוב, אני בפנים" הוא אמר ולחצנו ידיים.

אין מצב שאני יורדת מזה, אני רוצה אותו, ואם זה מה שיגרום לי לקבל אותו- אני הולכת על זה עד הסוף!





בבנות פרק קצר, אבל על תדאגו אתם תקבלו עוד אחד היום מ ב ט י ח ה!

על תשכחו לכתוב תגובות ולדרג..

אוהבת אותכם!!!

The first timeWhere stories live. Discover now