קמתי בבוקר עם תחושה רעה.
הרגשתי שהרסתי כל דבר טוב שהיה לי. הרסתי את הקשר עם עידו. הרסתי את הקשר עם בן ועכשיו זה באמת סופי. הרגשות שלי היו מעורבים. לא הבנתי מה אני מרגישה כלפי כל אחד מהם, הדבר היחיד שידעתי הוא שאני צריכה הפסקה!
אני רוצה להיות לבד, טוב לי לבד. ואני הולכת להישאר ככה! לא משנה מי ינסה לשנות את זה.
קרקורי הבטן הפסיקו את מחשבותי, ותחושת רעב חזקה תקפה אותי. מה שמאוד הגיוני, כי לא היה לי תאבון אתמול..
ירדתי למטה והרחתי ריח מתוק, אמא עמדה ליד הכיריים ובישלה. ״בוקר טוב, הכנתי פנקייקים, אני מקווה שיש לך תאבון״ הייתי צריכה לנחש לפי הריח.
״אני מתה מרעב, חייבים לחכות לנטע?״ שאלתי חסרת סבלנות, ״כן אני רוצה שנאכל ביחד!״ היא אמרה והסתכלתי עליה מתוסכלת.
״יאללה אוכל״ נטע אמרה בהתלהבות והתחלנו לתקוע..
״להכין עוד?״ אמא שאלה אחרי שחיסלנו את הכל תוך 5 דקות. ״אמא אני מפוצצת!!״ אמרתי לה והחזקתי את ביטני. ״אז לא להכין?״ היא שאלה רצינית, ״לא!!״ אני ונטע צעקנו לה בחיוך וצחקנו.
״אוי בנות שלי, התגעגעתי לימי שבת המשותפים שלנו, אני כל כך מצטערת, לא מגיע לכם אמא כמוני..״ היא אמרה והרקינה את פניה, ״אמא על תדברי שטויות! אנחנו סלחנו לך כבר ממזמן״ אמרתי ונישקתי אותה על הלחי.
עזרתי לאמא לפנות את השולחן ונטע שטפה כלים. שחקנו משחקים כל הבוקר ובעיקר עשינו שטויות. התגעגעתי אל אמא, היא הייתה כל כך עצובה, היא הפכה את האלכוהול לחבר הכי טוב שלה, והייתה רוב שעות היממה מחוץ לבית, עם אבא היא לא מדברת ואני חושבת שיש דיבור על גירושין.
עם זה מה שאמא שלי רוצה אני לא יעמוד בדרכה, אבא גם ככה חי בלונדון, זה לא יפריע לנו בבית. ואולי אמא תוכל להיות מאושרת סוף סוף. אני כל כך דואגת לה אני מרגישה אשמה שלא דיברתי איתה קודם, שלא ניסיתי להיות לצידה ולתמוך בה, היא אוהבת אותנו כל כך ואם הייתי יודעת שהיא מנסה לשנות את המצב הזה הייתי עוזרת לה, עכשיו כשאני יודעת אני יעשה כל מה שאני יכולה כדי לעזור.
*יום ראשון*
החלטתי ללכת לבית ספר היום, אני מרגישה שאני יכולה להתמודד עם המבטים של בן, תאמת שביומיים האחרונים השתדלתי לא לחשוב עליו והלב שלי כבר לא כואב כמו שהוא כאב שבוע שעבר. השעון המעורר קטע לי את המחשבות. קמתי להתלבש, לבשתי חולצה לבנה וג׳ינס גבוה בצבע שחור.
ירדתי למטה לקחתי ביס מהלחם ויצאתי החוצה.
הלכתי בדרך לבית ספר ועברו לי מחשבות בראש, בן ואני הלכנו כאן ביחד ועכשיו אנחנו לא נלך יותר, לא יהיו יותר צחוקים שלנו, לא יהיו יותר בן ותום.
YOU ARE READING
The first time
Romantik-נשכבנו אחד ליד השנייה, היא חיבקה אותי ואני ליטפתי אותה. ״זה היה מדהים״ היא אמרה לי בעייפות , ״את מדהימה״ עניתי ונשקתי למצחה ״זה אומר שאפשר לספר לכולם?״ היא שאלה אותי מתחננת ״לא״- סיפור אהבה מרגש וסוחף. עלול להכיל תכנים מיניים וקללות. אהובות שלי, זא...
