לאחות את השברים (סיפור גמור)

פרק 4

״בוקר טוב מותק״ריקי המנהלת חייכה אליי כשנכנסתי אל משרדה.
״בוקר טוב״השבתי בנימוס.
לא הייתי היחידה במשרדה,אדם ישב מצד אחד בשולחנה ומצד השני בחור צעיר בתספורת מגולחת ופנים חלקות.
״אז זימנתי אותך ואת אדם כדי שתכירו את יוני, הש״ש (שנת שירות) שסיפרתי לכם עליו. הוא הגיע קצת באיחור כי היה בחו״ל אבל עכשיו הוא כאן בכל הכח!״היא ירתה את הכל בהתלהבות ופיזור חיוכים.

״אז איפה טיילת?״אדם פיתח עם יוני שיחת חולין כשהיינו בדרכנו לחדר האוכל,זה הבוקר השלישי שלי בפנימייה אבל הראשון שבו אני נכנסת לחדר האוכל.
״אמסטרדם וברלין״הוא אמר.
״עשית שטויות,הא?״אדם טפח על כתפו של יוני וחייך,
״אנחנו נעשה ישב״צ שלושתינו אחרי הארוחת בוקר ואחרי שנכנס לכיתות של כל השמינסטים ונברך לבוקר טוב,אוקיי?״הוא שאל כשנעמד בכניסה לחדר האוכל.
אני ויוני הנהנו וצעדנו אחריו,החדר אוכל היה גדול והכיל עשרות של שולחנות מעוגלים בהם ישבו התלמידים ואכלו.
זה היה זר לי וקצת המוני אבל צעדתי בהיסוס.
צעדתי עם אדם כשאני מדברת מעט עם יוני שנראה ביישן,לקחתי במגש כוס של שוקו ופרוסת לחם עם שוקולד.
התקדמתי אל אחד משולחנות השמינסטים בהם זיהיתי את עדי החבר של מאי,שישבה לידו שידו כרוכה מסביבה.
היא כבר סיפרה לי שהם השלימו אתמול אבל אני הייתי בדיוק בדרכי המהירה אל החדר,תוהה מה הקטע של יקיר.
אחרי שהתקלחתי ונשכבתי לנוח פשוט הנחתי שהוא אהב את העניין שאני לא חופרת לו או מטיפה לו מוסר.
״את לא באה לשבת בשולחן של המדריכים?״אחז בזרועי אדם.
עוד לפני שהספקתי לענות ראיתי את גופו של אדם נהדף לאחור במהירות,
״יבן זונה!״שמעתי צעקה של קול מוכר,
״אני יודע מה עשית!יחתיכת מניאק!״.
הבטתי ביקיר שהיה באמצע הצעקות שלו,והוא המשיך לדחוף את אדם שנבהל ונראה שעדיין לא עיכל מה קורה איתו.
״יקיר תרגע...בוא נשמור על קור רוח״הוא אחז בכתפיו של יקיר.
״אל תזיין לי במוח על קור רוח״הוא העיף את ידיו מכתפיו ״אתה משחק אותה מדריך מצטיין ומלשין עליי,הא?״.
הוא נראה עצבני,הפנים שלו היו מעט סמוקות והגורגרת שתציד בולטת מצווארו בלטה עוד יותר.
ברגע הזה כל החברים שלו נעמדו מאחוריו מנסים להרגיע אותו בכישלון,הוא המשיך במטר הקללות שלו לעבר אדר שכבר נראה עצבני מההשפלה שהוא חוטף.
אני נעמדתי בניהם פתאום,תוהה למה אני עושה את זה.
״עוד פעם אחת שאתה מסתבך,וכלא לצעירים.אתה זוכר?״
עכשיו הוא שתק ונעמד דום,מתנשף כשהחזה שלו עולה מעלה מטה.
הוא הביט בי שגבותיו מכווצות,ואז העביר את ידיו על ראשו אחורה קדימה מסגיר את הלחץ שלו.
הוא עבר אותי ואז את אדם יוצא מהחדר אוכל.
״בבקשה אל תגיד כלום לאף מורה״אמרתי לאדם שפיזר את השיער שלו ואז אסף מחדש.
״מה שמעתי שאמרת?זה נכון?״הוא שאל.
״כן,המורים והמנהלת מעודכנים.עוד קטטה רצינית וגם לקצינת מבחן כבר לא יהיה מה לעשות איתו.״לחשתי.
״בסדר...לכי תרגיעי אותו,אני לא חושב שאני אעזור עכשיו כל כך״הוא אמר.
״אדם,מה עשית לו?״העזתי לשאול.
״תפסתי אותו מעשן ירוק״הוא לחש לי מביט בסובבים כדי שאף אחד לא ישמע,
״סיפרתי לאחד המדריכים שחשבתי שהוא איש הסוד שלי,אבל הוא דיווח.אז כנראה שטעיתי.״הוסיף.
בלעתי רוק מהנהנת ויוצאת במהירות מהמקום.
חיפשתי אותו בכל מקום עד שמצאתי מאחורי עץ מישהו שיושב וראשו טחוב בין רגליו המקופלות.
התיישבתי לידו נשענת על העץ ורגלי מסוכלות בישיבה מזרחית.
״בן זונה,כוסאמאמאמא שלו.לא סובל אותו.״הוא סינן והרגשתי פתאום שכל הקשיחות שראיתי בו בהתחלה מתפוגגת.
״דיברתי איתו הוא לא ידבר על זה עם הצוות״אמרתי.
״את חיה בסרט את,הא?״הוא גיחך ״זה אדם!הוא מזמר על כל שטות שאנחנו עושים. שכח שהוא היה בדיוק ילד זין כמונו עם מדריכים חראות כמוהו״.
״אני מבטיחה שאני אדאג לזה״סיננתי.
״והנה מתחיל ה-׳אבל...׳״
״על מה אתה מדבר?״
״אבל אתה צריך להשתנות יקיר,אבל אתה צריך לקחת אחריות יקיר״הוא אמר.
״כבר דיברנו על זה יקיר,אני לא אמא שלך.
האחריות היא שלך,ואם בא לך להמשיך להסתבך ולחרבן לעצמך את החיים.תמשיך...אני לא אפריע״משכתי בכתפיים.
הוא טחב סיגריה לפיו והדליק אותה.
״בכל מקרה,תודה״הוא סינן כשעישן,
״את באמת שונה מכולם״.
הוא קם מהדשא וניער את בגדיו מותיר אותי לבד.

״נו מה איתך?״הטון של אמא שלי נשמע מודאג,זו הפעם הראשונה שאני יוצאת מהבית לגמרי ולעיר כל כך רחוקה.
״אני בסדר אמא...באמת״חייכתי ושחקתי בקצוות השיער שלי.
הייתי לבושה בפ׳יגמה וורודה עם לבבות,והשיער שלי היה אסוף בקוקו גבוה.
השעה הייתה 10:30 ואני תכננתי כבר לישון.
״הכרת חברים,אולי...חבר?״היא נזהרה בדבריה גורמת לי לצחקק.
״לא אמא!אני פה רק שלושה ימים,תרגעי כבר עם הלחץ הזה של החתונה.״אמרתי.
״לא חתונה,אבל מישהו...מישהו שיראה איזו מדהימה את.״
״טוב,אמא אני עולה לישון״הבטתי בשעון שעל ידי.
״טוב יפה שלי,תתקשרי אלי כן?לא להשאיר אותי ככה במתח״היא אמרה.
״בסדר...״
כשכבר עצמתי את עיניי קיבלתי דפיקות חזקות על דלת החדר שלי,הנחתי חצאית על גופי שתכסה את המכנסיים ופתחתי את הדלת מגלה את אדם לבוש בחולצה קצרה ומכנס ספורט.
״מהר...ליאון ניסה להתאבד,אנחנו חייבים לרוץ לבית החולים!״הוא התנשף ורגלו הימנית קיפצה.
״ליאון הילד הממושקף עם השיער הבלונדיני והעיניים הכחולות!״הוא צרח,ואני נזכרתי בילד עם האוזניות שישב לבד בכיתה.
״אני לא מאמינה...מה?טוב אני אתלבש״אמרתי.
״יאלה מהר!אני מחכה לך מחוץ למגורים״הוא אמר ואני הנהנתי לאישור מרגישה את הדאגה והבהלה.