יקיר
אני לא אשכח את המבט הזה בחיים, המבט המזועזע שלה.
זה המבט שהופיע על פניה בפעם הראשונה שפגשתי אותה בפנימיה,ואז בפעם שהייתה בבית שלי וראתה את אבא שלי מתפרע,ואז גם בתחנת האוטובוס שזרקתי אותה לאלפי עזעזל.
זה המבט הזה שגורם לי להצטמרר בבת אחת,לרצות להקיא,ואז לרצות לצרוח עד השמיים.
רק כדי לגרום לה להפסיק להסתכל עליי ככה,ולעבור למבט החייכני שלה,האוהב.
אני לא יודע איך אני מתכוון למצוא אותה,או מה אני מתכוון להגיד לה.
אני פשוט יודע שהלב שלי לא יניח לי עד שאני אראה אותה,עד שאני אמצא אותה ללא המבט המזועזע.
היא יפה,כל כך יפה. השיער שלה ארוך יותר משזכרתי אותו לפני שהתחתנה וכיסתה את ראשה,והיא יפה יותר,
תווי הפנים שלה התחדדו והעיניים שלה יוצאות החוצה.
אי אפשר שלא לזהות את העצב שבה,אי אפשר שלא לקרוא את העובדה שחלק ממנה נתלש.
אבל היא תמיד כזאת,כזאת אסרטיבית וסגורה,אנשים עלולים לפספס אותה כי הם יחשבו שהיא יותר מדי קשה.
אני יודע מי היא ומה היא שווה,אני יודע שהיא אף פעם לא השתנתה,היא נשארה אותה אחת שלא מוותרת.
אותה אחת עם אלפי שאיפות ותכונות מדהימות.
אותה אחת שהפכה אותי לבן אדם,למי שאני היום.
איך אני מספר לה שהכנסתי ילדה בת 18 להריון כי הייתי שיכור מדי אחרי שהיא התפרקה עליי בבכי ואז ביקשה ממני לעזוב אותה?
איך אני מספר לה שהיא לא יודעת כמה זמן חיפשתי אותה,ואיך היא נעלמה,ואיך התגעגעתי לראות אותה?
אני עומד מול הדלת של הבית של אמא שלה ואחותה,הבית שאירח אותי באהבה בשבת ובחג.
ואני שומע את הצחוק שלה מבעד לדלת,והלב שלי מתחיל להאיץ.
אבל אני נוקש בחוזקה,אני חייב לראות אותה ולספר לה הכל.
״כבר!״היא צורחת אל כיוון הדלת ואז אני שומע צעדים,
הדלת נפתחת והיא עומדת בפיג׳מה וורודה,כשהשיער שלה אסוף לגולגול מרושל שעל קודקוד ראשה.
״מה...יקיר,מה?מה אתה עושה כאן?״היא מבולבלת ומביטה בי במבט עגל.
״אפשר להכנס?״אני שואל.
היא זזה אחורה ומפנה לי מקום להכנס אל הבית,
אני נכנס ופוגש במבטי את מיקה החברה שלה ואת רומי אחותה הקטנה שהתבגרה כל כך ויפהפיה בדיוק כמו תמר בוהות בי בדיוק במבט שהיא בהתה בי.
אנחנו עומדים במרפסת,בוהים אחד בשני ושותקים.
״אני חייב לך הרבה הסברים תמר״אני אומר ומשחק באצבעותיי.
״אתה לא חייב לי שום דבר יקיר״היא אומרת ומורידה את ראשה,
״אני זאתי שבקשתי ממך להעלם,טבעי שתמשיך הלאה ותתחתן ותביא ילדים...
מעבר לזה,אחרי שבכיתי ונשבר לי הלב בפעם השלישית בחיים,שמחתי בשבילך״היא דיברה מהר ולא הביטה בעיניי כשעינייה בורקות והיא נראת על סף דמעות.
״תקשיבי לי רק דקה אחת״אני אומר ״בבקשה.״
היא שותקת ומרימה את ראשה,
״אני לא התחתנתי ולא הבאתי ילדים תמר,כשקיבלתי את ההודעה ממך,הבנתי מה הרגשת באותו הפעם בנינו.
הבנתי איך התחושה שבן אדם שאתה אוהב ורוצה בקרבתו טורק לך את הדלת בפנים.
הלכתי והשתכרתי במועדון,קיללתי אותך,ואת אלוהים על מה שהוא עשה לך.
פלירטטתי עם עשרים בנות,חלקן היו שיכורות פחות חלקן יותר,לא עניין אותי בנות כמה הן,או מי הן.
חיפשתי לפרוק את הזעם והכאב שהרגשתי,והיא הייתה ילדה בת 18 שבבוקר שאחרי קמה ולקחה את מספר הפלאפון שלי.
היא התקשרה אחרי חודשיים וחצי,ואמרה שהיא לא יודעת איך היא מעזה להגיד את זה בקול,אבל היא נכנסה להריון ואני הבחור היחיד שהיא שכבה איתו בחיים.
אני סירבתי להאמין והתעקשתי שנעשה בדיקה,וזה היה נכון.
היא לא רצתה להפיל,ההורים שלה מסורתיים,ואם היא הייתה מפילה הם היו מגרשים אותה מהבית אחרי מה שהיא עשתה.
אז לא היתה לי ברירה,לקחתי אחריות עליו.
ויש לי ילד בן שנתיים תמר״
היא פתחה את פיה בתדהמה,מניחה את ידה עליו,היא נשמה בכבדות והחזיקה בבטן שלה ביד השניה.
הדמעות כמעט וזלגו מעינייה.
״הילדה הזאת...מה איתה?״היא רעדה בקולה.
״יש לה חבר בגילה,שמקבל אותה.אני תומך בה ועוזר לה יותר כמו אח גדול,אפילו המשפחה שלה ואני בקשר די טוב״אמרתי,
״אתה יודעת מי גרם לי לקחת אחריות?״.
היא הורידה את ידה ופירקה את הקוקו שלה מעבירה את שיערה לאחור.
״את תמר,חשבתי עלייך״אמרתי גורם לה לשוב להביט בי,
״חשבתי שהייתי מתביישת בי אם היית יודעת שאני אברח או יפגע בילדה הזאת.״
דמעה קטנה ועגולה התחילה לזחול על לחייה,ואני חשבתי כמה מתוקה היא נראת ככה.
״מצחיק״חייכתי חיוך ציני וחמוץ ״מצחיק שחשבתי עלייך,כאילו שבאמת יש סיכוי שתקבלי אותי אחרי הכל.
אני אותו האפס שתמיד הייתי תמר,לא מסוגל לצאת מהמעגל הזה״.
קמתי ממקומי,
״אני מצטער שבזבזתי לך את הזמן,לא יודע למה המצפון המזדיין שלי לא עזב אותי״.
תמר
ישבתי על המיטה שלי המומה,הערב הזה פשוט לעולם לא יעלם מהזכרון שלי.
ישבנו במסעדה אני והוא,סוף סוף כמו בני אדם בוגרים.
הוא דיבר על עצמו וסיפר על עצמו,וככה גם אני.
ישבנו מחוייכים,בעלי בטחון.
לא הרגשתי נבוכה לרגע,והמצפון שתמיד מציק לי לא הופיע לשנייה.
הרגשתי שיונתן מרוצה מזה,ויכלתי לדמיין אותו יושב למעלה ומחייך.
הוא לא נגע בי כל הערב,הוא החזיר אותי הביתה ואמר שהיה לו מדהים.
מעולם לא הכרתי אותו ככה,שלם ומגובש,בלי הלקאה עצמית ובלי רגשות נחיתות.
מעולם לא הכרתי אותו כל כך פתוח ומוכן להקשבה.
כשהוא הלך באותו היום סירבתי לתת לו שוב לברוח,הרגשתי שאם הוא יברח שוב פעם מהמקומות שקשה לו בהם,הוא יחזור להיות הנער הכנוע לחולשה,הנער שנשבר ובורח.
ואיך שהוא מצאתי את עצמי נלחמת עליו פעם נוספת.
הרגשתי שהעולם מתעקש כנראה שיהיה בנינו משהו,הרגשתי שהחיים הובילו אותנו בדרכים עקלקלות אחד אל השני למרות שמעולם לא דמיינו שזה יקרה.
הרגשתי בפעם השנייה בחיי שמצאתי גבר שנועד לי.
ואם מישהו היה מספר לי בגיל 18 בסוף השירות הלאומי שלי בפנימיה לנוער בסיכון,שיקיר ואני מתי שהוא נפגש שוב,אני הייתי מסרבת להאמין.
ואמנם זו רק ההתחלה,ואנחנו לוקחים את המצב בצורה איטית ושקולה כדי לא ליפול כמו פעם קודמת.
התשוקה והרגשות לא השתנו.
החיים לימדו אותי,הם לימדו אותי שרק אלוהים יודע מה יקרה ואת מי תפגוש ביום הבא.
YOU ARE READING
לאחות את השברים (סיפור גמור)
ספרות נועריקיר הוא התלמיד הכי בעייתי בתולדות כפר הנוער ״אורנים״,הוא נשאר כיתה בזמן שחבריו לשכבה ברובם מצליחים להשתקם מהריסות חייהם ולהתגייס לצבא. תמר היא נערה קשוחה שמסתירה בליבה את הסוד האפל שלה,תמר מגיעה ל״אורנים״ על תקן בת שירות בשנתה הראשונה לשירות. מהר מ...
