פרק 19

4.9K 383 42
                                    

אני מתרגשת,אני מתרגשת כי מספר הצפיות בסיפור שלי מתקרב בצעדים קטנים ל1000.
אני מתרגשת כי אני יודעת שמה שבא לאט שווה את זה...
תודה רבה לכל קורא/ת שדירגה או הגיבה בפרק מסוים,זה פשוט כיף לראות שיש מישהו שאוהב את היצירה שלי❤️
________________________________
״הלו״אני עונה בחיוך,חיוך שאני לא מצליחה להסתיר גם בסופר פראם.
״יפה שלי,אני בדרך הביתה.
איפה את?״יונתן צועק ואני יודעת שזה כי אני על דיבורית ברכב שלו.
״אני בסופר פראם,חסרים לי כמה דברים.״אמרתי והעברתי את כפות ידי על גרביים קטנטנות לתינוקים,לא יכלתי שלא להצטמרר.
״את רוצה שאני אקח אותך?״שמעתי את קולו באוזניי,אבל לא באמת הקשבתי,הגרביים האלו גרמו לרוק בפי להצטבר בבת אחת,פעימות הלב שלי האיצו,והמחשבות השחורות כמו שיונתן נוהג לכנות התחילו לזמזם במוחי.
״מאמי?״הוא שוב דיבר אל הפלאפון,גורם לי לנער את ראשי ולחזור אל הפלאפון.
״כן...לא צריך שתיקח אותי,אתה בטח עייף מהדרך״מלמלתי בבלבול והקול הרועד שלי התקשה להסתתר.
״את בסדר?משהו לא בסדר בקול שלך״הוא אמר.
״הכל בסדר״אני בולעת רוק ועוזבת את הגרביים.
״מה קרה?דברי עכשיו״הוא התקשח.
״יודע מה?פשוט תבוא לקחת אותי מהסופר פראם וזהו״מלמלתי.
״עוד כמה דקות אני בעיר תחכי לי במזגנים,אל תעמדי בחוץ״הוא אמר,גורם לי להתעצבן.
״תפסיק להתנהג כאילו שזה קורה יוני,זה שתדבר ככה לא יגרום לזה לקרות״גלגלתי את עיניי והעמסתי בעצבים אל הסל מפלסטיק את המוצרים שלי.
״נדבר כבר״הוא אמר וניתק.

נכנסתי אל האוטו,רואה אותו במדי הקבע שנראים עליו מדהים.
בכל פעם שאני רואה אותו אחרי שבוע שלו בבסיס אני מרגיש התקף געגועים מטורף,אני מבינה כמה לפעמים המרחק בנינו גורם לריגוש לשמור על הנישואים שלנו.
״מה קרה?״הוא אומר ומתחיל בנסיעה אל הבית שלנו.
״סתם...״אני מגלגלת את עיניי אל החלון,יודעת שהוא לא ממש יוותר לי.
״תמר,תדברי בבקשה״הוא אומר וממוקד בכביש.
״ראיתי גרביים של תינוקות,וההתקף חרדה התחיל לי.״פלטתי בבת אחת,ואז בלעתי כדור רוק שהרגיש לי כמו גוש שמקשה על הנשימה שלי.
הוא נאנח והניח את ידו שנגעה במוט ההילוכים על ידי,מלטף אותה ואז תופס אותה ומקרב אל פיו ומנשק אותה.
״תמר,אמונה,הרבה אמונה...״הוא סינן.
״אני מפחדת,מפחדת מלהכנס שוב להריון ושוב להפיל.
מפחדת מלחכות שוב שנתיים אחרי הפלה.
אני מפחדת יונתן,אולי אתה צריך לעזוב אותי לאישה פורייה,אולי לאמץ ילד. אני לא יודע-״
״את מוכנה להפסיק לבלבל לי במוח?״הוא כיווץ את גבותיו,
״מה זו התבוסתנות הזאת?את מוותרת עליי ועל הזכות ליצור המשכיות לאהבה שלנו?״.
שתקתי פוערת את עיניי,מעולם לא שמעתי אותו בטון פיקודי ותוך כדי רומנטי כל כך.
פרצתי בצחוק מתגלגל מרגישה את עצמי משתחררת מכל המועקה.
״מה זה היה עכשיו?״סיננתי תוך כדי גיחוך של אחרי צחוק מטורף.
״לא יודע,זה פשוט יצא ממני...״הוא סינן גורם לי לנשק את לחייו נשיקות רבות,כשהוא עדיין ממוקד בנהיגה.

לאחות את השברים (סיפור גמור)Where stories live. Discover now