מה שהשתנה

פרק 7- אל תתקרב עוד סנטימטר

אור השמש שיוצא מקצה החלון שלא מוסתר בוילון, נוחת בדיוק על עיניי, אני פוקחת את עיניי לאט לאט ומסתכלת לראות אם קים במיטה שלה.
קים במיטה שלה..
״אוחח השמשש, זה שורףףף״, היא מרימה ידיים אל הפנים שלה ומתכסה.
״יופי טמבל, איך את מרגישה?״ אני שואלת ומתמתחת.
״3,2,1, ובוםםםם הראש שלי בחלל״, היא מרימה ידיים כיאלו יצאה הרגע לטיסת חלל.
״תשתי״ אני מביאה לה כוס מיים עם קופסאת כדורי אספירין.
״תודה״, היא אומרת ואני מחזירה בחיוך מנחם.

אני מסכלת על השעון ומגלה שרק שתיים עשרה בצהריים, אני קמה לצחצח שיניים ולבדוק מה אני צריכה לעשות היום.
אני מצחצחת שיניים, ושוטפת פנים.

״אדל, יש לך אורח״ אני שומעת את קים צועקת מבעד לדלת.
רק שזה לא יהיה נייט, שזה לא יהיה נייט, שזה לא יהיה נייט.
אני יוצאת החוצה, ורואה את מקס עם פרחים שמסתירים את פניו.
״מקס!!״ אני צורחת בהתרגשות.
״היי יפייפיה״, הוא אומר ואני כבר מרגישה את שפתיי נוחתות על שלו.

התגעגעתי להרגשה הזאת כול כך, להרגשה של בית, להרגשה של מקס.
זרועותיו הגדולות עוטפות את מותניי, ואני מחבקת אותו מצווארו.

״מה אתה עושה פה? לא שאני מתלוננת, אבל אתה לא מתחיל לימודים מחר?״, אני חייבת להודות זה באמת קצת מוזר..
״כן, החלטתי לבוא לבקר את החברה היפה שלי, אני יהיה פה לעוד שעתיים ואלך״, הוא אומר בלי לשחרר את ידייו ממותניי.
״קיטשייייםםםםםםםםם״ קים אומרת ויוצאת מהחדר, מבינה לבד שאנחנו צריכים קצת זמן לבד.
״נחמדה״, מקס אומר במבט ציני.
״אין לך מושג״, אני צוחקת.

נשמעה דפיקה בדלת, נו באמת קים, לא עבר חמש דקות.
״לא עברו חמש דקות קים מה שכח-״, אני אומרת ופותחת את בדלת, מופתעת לגלות שזה לא קים..
״היי נייט..״ אני אומרת ומקס ניגש אליי.
״מקס נכון?״ נייט אומר.
״היי גבר, מה איתך?״ מקס אומר ולוחץ לו את היד.
״אני מצטער על ההפרעה, רק רציתי להגיד לך תודה על אתמול״, נייט אומר ומשפשף את ידו בעורפו..
״זה בסדר״, אני אומרת ומסכלת על הנעליים של מקס שנראות מלוכלכות בבוץ, מה שקצת מוזר כי הוא תמיד היה כול כך אובססיבי לנעליים שלו..
הייתה בערך דקה של שתיקה לפני שנייט אמר:
״נתראה בלימודים״, והלך.

״אני בכלל רוצה לדעת מה קרה אתמול״?
״שלחתי לך הודעה, אתה לא זוכר?״
״שלחת לי הודעה?״, מקס אומר בהיסוס ופותח את הטלפון שלו, ״כן, בטח שלחת לי הודעה״.
״מקס מה עשית בערב אתמול״?
״אמרתי לך, עשינו מחאה, נשארנו ערים עד מאוחר״, אני מנסה להאמין לו, באמת שכן..
״אז איך אתה לא זו-״, הטלפון שלי מצלצל, טוד מתקשר אליי.

״היי אחות, את לבד?״
״היי אדל, איך את אדל, התגעגעתי אלייך אדל״, החזרתי בקול ציני.
״כן כן, אני צריך לדבר איתך.. ואת לא תיהיה מרוצה״
״מה קרה?״ אני מתחילה להלחיץ..
״אני שולח לך תמונה, ושתדעי שאני פה תמיד.״ הוא אומר ומנתק.

אחרי כמה שניות קיבלתי תמונה בווטצאפ, של מקס ושל טוד באיזה מסיבת אחווה עם איזה בחורה.
׳איך אתה לא זוכר את זה?׳ שאלתי את טוד.
׳שתיתי יותר מידי, וישר כשראיתי את זה ידעתי שאת צריכה לדעת..׳

״הכול בסדר בייבי?״ עוד פעם הבייבי הזה?!
״תצא מפה! זהו גמרנו! תצא!!״ ממש צרחתי עליו, בחיים לא הרגשתי פגועה ככה..
״מה קרה אדל דברי איתי״, מקס אומר ומתקרב אליי.
״אל תתקרב עוד סנטימטר, תצא!!״ הפעם הוא הקשיב לי.. הפעם הוא יצא..
הוא בגד בי. אני לא מאמינה שהוא בגד בי.

׳אני רוצה לדעת הכול טוד׳ , אני שולחת לטוד הודעה, ועוד לפני שהוא מספיק לענות אני מתקשרת לנייט.. למה?
אין לי מושג.