מה שהשתנה

פרק 16- אשכרה שטן ומלאך

ההרגשה של הזרועות שלו סביבי הרגישו כול כך טוב.. רציתי עוד ועוד, ולא תכננתי לצאת מהחיבוק הזה בקרוב.

אבל אז נזכרתי באדם של היום יום, באדם האמיתי..
בהתנהגות המגעילה והברברית שלו, בחמשים אלף בנות שהוא מנשק רק במסיבה אחת.
"אני מצטערת אבל אני צריכה ללכת, תודה" אמרתי והתקדמתי לעבר הדלת.
״אדל״, היא אמר ואני נעצרתי, עדיין עם גב אליו.
״לא משנה..״, הוא אמר בטון של.. אכזבה? באסה?
הסתובבתי אליו, הסתכלתי בעיניין הכחולות שדומות בקצת לשלי.
היססתי.

המוח שלי אמר לי לצאת משם, והלב?
הלב היה חצוי לשתיים?
׳אל תשכחי מי הוא באמת וההתנהגות האמיתית שלו מתחת למסיכה׳, קול אחד אמר.
׳מאיפה אנחנו יודעים שיש לו מסיכה? הוא הרגע הציל אותך מאונס, מאונס, תחשבי על ההרגשה שתיהיה לך כול הזמן ביידים שלו׳, הקול השני החזיר.
׳כן ברור, אותו ההרגשה שכול חמישים הבנות מרגישות בקול ערב מחדש׳, הקול הראשון החזיר.
אשכרה שטן ומלאך.
באלי לצרוח,
צרחתי בשקט.
בפנים, שאף אחד לא ישמע.
קול אחד אחרון, וזהו, הפסיק.

שיט, אני בוהה.
הסתובבתי והלכתי.

״מה את דפוקה?! איפה היית?!״, קים צרחה עליי כמו משוגעת.
״סורי מחזור״, אמרתי והתחלתי ללכת, מקווה שהן לא ישמן לב לשקר.
ראיתי את ליעם.
הפנים שלו מפוצצות, ובשניה הזו שמבטינו הצטלבו רציתי להגיד לו שחבל שאדם לא הרג אותו.  מגיע לו למות.

עד שהגעתי לחדר, השעה כבר שמונה בערב, לא עיניין אותי כלום, רק להכנס למקלחת ולאבד את עצמי בשינה טובה.

נכנסתי למקלחת, הורדתי את בגדיי, ונכנסתי מתחת לזרם המים החמימים, מנסה להעביר את תחושת הגועל שהרגשתי היום בגלל ליעם.
ואז עולה תחושת בכיף שהרגשתי היום בתוך זרועותיו של אדם.
ואז נייט קפץ לי לפרצוף.
שיט נייט.
מישהו מוכן להסביר לי איך אני נכנסת למצבים כאלה?!
למה רק לי?!!
מיהרתי לצאת מהמים החמימים, הלבשתי, והתקשרתי לנייט.

׳היי לך׳, הוא אמר ואוטומטי קצה חיוך חתום על שפתיי.
׳היי לך׳, עניתי לו כמו תמיד.
׳את בסדר?׳ הוא קורא מחשבות.
׳כן, סתם יום מעייף, התקשרתי להגיד לך לילה טוב׳, אמרתי ויכולתי לראות מבעד לטלפון את החיוך שלו.
׳לילה טוב יפה שלי׳, הוא אמר לי והסמקתי לנוכח בחירת המלים שלו.
׳לילה טוב׳, ניתקתי.

אדם? או נייט?
ושוב המלאך והשטן שלי חזרו.
׳אדם׳, השטן אמר, מה אני אמורה להבין מי זה שהשטן בעד אדם?
׳נייט׳, המלאך צעק.
׳אדם׳,
׳נייט׳,
׳אדם׳,
׳נייט׳ ,
דייי!! צרחתי בלי קול מתחת לכרית שלי.
קול אחד אחרון, וזהו, מספיק.
ועוד לפני ששמתי לב, כבר הייתי בחלום על פרצוף של שני אנשים.
פרצוף עם עיניים כחולות בהירות כמו של הים ביום טוב.
ופרצוף עם עיניים כחולות סוערות כמו באמצע סערה.

קמתי בשעה 12:00 מיקיצה טבעית, אחרי לילה חסר שינה, לילה שלא הצלחתי להרגיע את מחשבותיי על שני זוגות העיינים האלה, ואז לבסוף, בשתיים לפנות בוקר, נרדמתי.

עוד שלוש שעות העבודה שלי עם אדם.
שיט. פאק. פאקינג שיט.
איך אני מתנהגת?
כיאלו הכול כרגיל?
איך הוא יתנהג?
היא יחזור להיות האדם שאני מכירה?
או שמה יחזור להיות האדם שפעם הראשונה אתמול נגלה לעיניי?
כנראה שרק הזמן יגלה לי..
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
חג שמח!! 😍😍
אני אישית, מאחלת לעצמי מישהו כמו אדם בחיים. אתן יודעות, באד בוי מצד אחד, ומצד שני גבר שכול הבנות יקנאו שהוא שלי.
מה אתן אומרות?
צוות נייט, או צוות אדם?
תדרגו זה חשוב לי מאוד!!
😚😚☺️🙃