מה שהשתנה

פרק 16- תתני לי אהבה

׳לא מה שאנחנו רוצים זה מה שאנחנו צריכים׳.
אני חושב שכול אחד מכיר את המשפט כזה, אבל אם אנחנו כול כל רוצים את זה, מי קבע שזה לא מה שאנחנו צריכים?
׳הוא לא בשבילך׳, ׳תתרחקי ממנו׳, ׳הוא צרות׳.
אבל אני? אני אהבתי אותו. לא היה מעניין אותי כמה רע הוא עשה לי, והוא עשה לי הרבה.
אז מי קבע? מי קבע שזה לא מה שאנחנו צריכים? אנחנו תמיד נרצה את זה. כי בסופו של דבר, זה החיים. אנחנו רוצים מה שאומרים לנו מההתחלה לא לרצות.

עבר שלושה שבועות, עבר שלושה שבועות מהדייט הראשון שלי ושל נייט.
עבר שלושה שבועות מהפעם האחרונה שאני ואדם דיברנו.
הוא ביקש מהמרצה להעביר אותו שותף, אני אשקר אם אגיד שבהתחלה לא נפגעתי, אבל נייט היה לצידי.
עבר שלושה שבועות מאז שאני ונייט התחלנו לצאת רשמית.
מידי פעם הייתי רואה את אדם וקולות מהעבר היו חוזרים למחשבותיי, קולות שהתאכזבו כשגילו שאדם הוא לא הבחירה שלי,
קול אחד אחרון, וזהו מספיק.

אז כן, בחרתי בנייט.
אני לא בנויה למערכת יחסים עם אדם.
אבל עדיין אני מוצאת את עצמי במחשבות עליו.
עדיין חושבת על מה אם, על מה אם הייתי מנשקת אותו שוב, על מה אם הייתי בוחרת בו ולא בנייט.

׳תתרחקי מבנים כאלה, אבא שלך היה כזה ותסתכלי עליי׳, זה היה המשפט הראשון שאמא שלי אמרה על אבי, אני לא אשכח את זה..

הייתי מאוהבת בלירון, ״הילד הרע״ של חטיבת הביניים.
שלוש שנים והדבר היחיד ששמעתי ממנו זה:
׳היי ילדה, אפשר עט?׳, הסתכלתי לו בעיניים, ידעתי שהוא לא מה שהוא אומר שהוא. שהוא רגיש.
מייד אחרי זה הוא צרח ׳איככ למה שחננה כמוך תתן לי עט, שלא תדביקי אותי׳,
הייתי בת 13, פאקינג 13.
מאז המשפט הזה הבטחתי שאני אשמור את עצמי.

אז תגידו לי אתם, חמש שנים של הכנות ודאגות שלא אקלע למצב הזה, ועכשיו שיש לי מקור בריחה, לא הייתם לוקחים את הרגליים שלכם ורצים?

אם אני מתחרטת על זה?
אני לא יודעת.
לפעמים אני חושבת לעצמי שכן, שלא עשיתי נכון. שאם הייתי עושה נכון לא הייתי שקועה במחשבות כול היום על הבחור המקועקע הזה.

ולפעמים אני משכנעת את עצמי שמקומי עם נייט.
שמההתחלה כשניפגשנו ליד הלוקרים מקומי היה איתו.
שבחרתי באופציה שתעשה לי טוב, באופציה שתבטיח לי עתיד.

ניצול?
לא זה ניצול..
אולי קצת.
לא ניצול, יותר חשיבה על האינטרסים.
כן, אני חושבת על עצמי ועל המערכת היחסים החלקה שתיהיה לי עם נייט.
לעומת את הטלטלות שבטוח אעבור עם אדם.

אתן יודעות מה הכי מציק?
אפחד לא חושב שאנחנו זוג, אנחנו לא נראים כמו זוג.
הכי ארוך שהגענו זה החזקת ידיים בקניון, או חיבוק מאחורה באיזה מסיבה מתוך שכרות.
אני רוצה מישהו שיצעק לי ׳אני אוהב אותך אדל סטיוארט׳, ברחבי הקניון.
טוב הגזמתי, אבל זה חלומה של כול אישה.
את העיקרון הבנתן.

׳אני צריך להגיד לך משהו אדל..׳, נייט אמר לי בדייט השלישי שלנו, ׳חיכיתי יותר מידי זמן עם זה.. אני אוהב אותך׳.
לא הרגשתי את אותו הדבר.
זאת אומרת, כן יש לי רגשות אליו, אבל אני לא מאוהבת בו.. אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו..
׳אני מצטערת אדם אני לא רוצה להשלות אותך..׳ אמרתי לו בשיא הכנות.
׳אני מבין אותך ואני אחכה׳, הוא החזיר לי.

׳אדל אנחנו צריכים לדבר׳, הוא אמר לי אחרי שבוע מאז המשפט הזה..
׳כן אהובי?׳, אמרתי לו במבט רך.
׳את קוראת לי ככה ולא אומרת לי את זה׳! , הוא אמר והעצבים נשמעו בקולו.
׳אני צריך אותך אדל, ולא מבחינה מינית, זאת אומרת, גם אבל זה כבר הזמן שלך, אני צריך אותך, אני צריך שתתני לי אהבה, אני רוצה להתעורר בבוקר לצידך, אני רוצה לראות אותך במצבים הכי גרועים ולהגיד לך כמה את יפה, אני צריך אותך..׳ הוא אמר לי בכעס? אכזבה?

אוף אני לא יודעת מה לעשות.
אם אני לא אגיד לו את זה אז הוא יפגע, ואם אני אגיד לו את אשקר לטובתו.
׳אני מבינה אותך נייט, ואני מבינה את העצבים שלך, ואם תרצה להיפרד אני מבינה אותך גם, אבל אני לא יכולה להגיד את זה.. אני לא רוצה להגיד לך את זה אם אני לא בטוחה בזה במאה אחוז, אבל תיהיה בטוח זה כשאגיד את זה, זה יהיה מאהבה׳, הוא התיישב מולי.

׳מה פתאום להיפרד?! את הדבר הכי חשוב לי אדל.. אני אוהב אותך, גם אם את לא מסוגלת להגיד לי את זה חזרה..׳ הוא אמר והצמיד את המצח שלו לשלי.

עוד שבוע חג המולד.. אני צריכה ללכת לאמא שלי. אני יודעת שאראה את מקס, הוא בטח יבוא לצ׳ייס.
התגעגעתי לצ׳ייס ולטוד כול כך, אבל אני יודעת בשנייה שאכנס לדלת אמי תתחיל עם ההטפות שלה, ולזה ממש אין לי כוח.
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
פרקקקק בליי פואנטההההההההה
אני קופצת בזמנים אז רציתי שתראו קצת על העבר.
ושתבינו על מה אדל חושבת.
מין פרק ׳יומני היקר׳ כזה.
כן היא בחרה בנייט.
כן היא סתומה.
אבל היי, לא הכול כפי שהוא נראה.
כמעט מלאכים סטייל.
תגיבווו 💸