מה שהשתנה

פרק 8- אתה לא יכול להשתיק אותי

אחרי כמה צלצולים, ניתקתי. הרגשתי ממש מטומטמת, למה אני מתקשרת לנייט בכלל??
אני עדיין בשוק.. אני לא מאמינה.. עכשיו אני מבינה את כול ה-׳בייב׳, וההתנהגות המוזרה שלו..
די.
אני צריכה להתאפס על עצמי, אני מתחילה מחר לימודים, ואני חייבת להשתלט על עצמי.

נייט התקשר חזרה אבל לא עניתי לו, מה אני יגיד לו?
״היי נייט, אני ומקס נפרדנו והרגשתי שאני צריכה להתקשר עלייך כי אני בעצם מפנטזת עלייך מהשנייה שנפגשנו?״
כן.. לא נירא לי.

קים חזרה לחדר, וסיפרתי לה הכול. ממש הכול, על ההתנהגות המוזרה, ולא יודעת פשוט הכול.
״איזה בן זונה!״, קים ממש צעקה ואני שמרתי גיחוך בבטן לנוכח הקללה שלה, אבל כן. הוא בן זונה.

מקס התקשר אליי כמה פעמים, אבל אני מכירה אותו יותר מידי טוב כדי לדעת שהוא יתחיל להגיד לי מילים יפות, וכמה שהוא אוהב אותי, וזה לא מה שאני חושבת שזה, אבל תעשו לי טובה. אם זה לא היה התמונה זאת, היינו נפרדים בכול זאת, שנינו ידענו שזה עיניין של זמן.
אנחנו נדבר על זה מתי שהו, אבל לא עכשיו.. אני עדיין צריכה להחליט מה אני מרגישה..

אני וקים החלטנו ללכת לקניון לאכול משהו, ולקנות כמה בגדים לשנה החדשה.
נכנסו לרנואר נשים, והתחלנו לחפש.
אמא הייתה רוצה שאני וילבש חצאית, או חליפה, אבל אני יוותר..
קים מוצאת עוד ג'ינס לבן כמו שיש לה, רק שהוא קצר יותר ועם קצת קרעים, וכמו תמיד, הוא נירא פצצה.
אני מחפשת ומוצאת חולצה שמוצאת חן בעיני.
סוודר בצבע תכלת, עם כיתוב לבן ״you can't shut me", (אתה לא יכול להשתיק אותי), עם ציור של שפתיים של מישהי שנושכת את השפה התחתונה שלה, ועושה ׳שש׳ עם האצבע על הפה שלה.

אנחנו מתלבטות בין אוכל איטלקי, לבין המבורגר.
המבורגר, ללא ספק.
אנחנו נכנסים למתחם של האוכל וניגשות לחלק של ׳מקדונלד'ס׳, אני מוציאה את הארנק שלי כדי לשלם על המבורגר והשתייה שלי, והמטבע של העשר נופל לי, אני מתכופפת להרים אותו, ובו זמנית מישהו מנסה לעזור לי, כך שאנחנו יורדים אל המטבע בו זמנית.
״אדל, נכון?״, הוא שאל אותי אחרי שהלכתי להיות עגבנייה מהמבוכה.
״היי איתן״, אמרתי וקמתי, ואיתן קם יחד איתי.
״תודה״, הוספתי והוא חייך אליי.
״היי, אם את צריכה סיור במקום, תתקשרי אליי״, הוא אמר והינהנתי לשלום.
״כןן מאמיייי תתקשרי אלייייי״, קים חיקתה אותו וצחקה.
״יופי טמבל״, אמרתי וצחקתי, טמבל זה מין הכינוי שלנו..

המשכנו ללכת, עד שמישהו חסר נימוסים פשוט נתקע בי.
״תסתכלי לאיפה שאת הולכת״, הוא אמר בכעס.
״אתה זה שניתקעת בי״, הוא נירא לי מוכר..
״מה שתגידי״, הוא אמר והשמענו ללכת.

״מי זהה״? שאלתי את קים.
״אני לא יודעת, אבל הוא נירא טוווובבבב.״ קים אמרה ובחנה אותו.

השעה הייתה כבר שלוש כשאני וקים הגענו למעונות, והחלטתי לנמנם לי לבערך 40 דקות.

״אממ, היי זה איתן.. אמרתי לך שתדברי איתי ואין לך את המספר שלי.. בכול מקרה, תדברי איתי. ולא אני לא כזה טיפש כול הזמן.״
קראתי את ההודעה מאיתן שהתעוררתי.
״אתה לא טיפש בכלל חחחחח, נדבר על זה כבר..״
החזרתי לו עם סמיילי מחייך.
״הכול בסדר?״
הוא החזיר אחרי ממה כמה שניות ספורות,
״כן ברור״, רק שהחבר שלי/אקס שלי, הוא חתיכת מניאק בוגדני, התת מודע שלי מוסיף. כן גם זה..

נכנסתי להתקלח, וכשיצאתי, עטופה רק במגבת, נשמעה דפיקה חזקה בדלת.
״רגע אני באהה״, צעקתי. פתחתי את הדלת מופתעת לראות את נייט לחוץ.
הוא נכנס בלי לומר מילה, סגר את הדלת, ועמד עם גב אליי כשהוא נשען על הדלת.

״נייט?״, התעלמתי מהעובדה שאני רק במגבת ואני נבוכה רצח.
״אני צריכה להגיד לך משהו״, הוא אמר, ולא הסתובב.
הוא זרק לי חולצה אקראית מהארון, ואמר, לא בעצם ממש פקד עליי להתלבש.
שמתי חזייה ותחתונים, מכנס קצר של בית, ואת החולצה.
״מה קרה?״, זה ממש מלחיץ.
הוא הסתובב אליי, תפס אותי בשניי ידיים, ופשוט נישק אותי.
נשיקה לוהטת, ומלאת תשוקה מהצד שלו, אבל מהצד שלי?
הייתי בשוק.

הלשון שלו ניסתה למצוא דרך פנימה ולא נתתי לו.
״תנשקי אותי, שנינו צריכים את זה״, הוא לחש לי לתוך הפה.
וואט דה פאק, מה זה שנינו צריכים את זה.
אחרי כמה שניות של היסוס, נתתי לו להכנס.
הלשונות שלנו השתלבו בצורה אלוהית, כול כך שונה משל מקס..

הוא הרים אותי והצמיד אותי לקיר, כך שהיה בין רגליי.
״רציתי לעשות את זה מהשנייה שפגשתי אותך״, הוא אמר כשהוריד אותי.
התנשמנו בכבדות, עדיין קרובים אחד לשני, עדיין בהלם.
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
אוקיי, אז אני יודעת שעד עכשיו היה קצת משעמם, אבל אני מבטיחה העיניינים מתלהטים!! 👏🏼
אני משתדלת לכתוב כול שבוע, ואני ממש מקווה שתגיבו את מה שאתן חושבות!!
אוהבתתת 💘💘