מה שהשתנה

פרק 13- זאת החלטה שלי

אוי שיט.
לא, לא, לא.
זה לא קורה לי.
לא עכשיו!!

״מקס!!!״, צרחתי כדי לקחת את תשומת ליבו.
ניגשתי אליו, בשיא האומץ שלי, כיאלו מי הולך לבן כשהוא באמצע מכות של החיים?
משכתי אותו מהחולצה שלו, והוא קם. לקחתי אותו החוצה.

״קח את המפתחות ולך מפה! עכשיו!״, צעקתי.
״איך את יכולה להיות כול כל אדישה?! היינו ביחד שנה, שנה! וככה פתאום את עם העכברוש הבלונדיני הזה?!״

״סליחה?! את כול כולי נתתי לך! הכול!! הייתה הנשיקה הראשונה שלי מקס, האהבה הראשונה שלי, ואתה פשוט זרקת את כול זה בשביל פאקינג סטוץ מזדמן! איך יכולת?!
ולא עברתי לאפחד! נייט היה שם כשאתה לא היית! אז אתה עכשיו לוקח את המפתחות, ונוסע מפה רחוק מאוד, רחוק!!״

הוצאתי את הכול. את הכול. דמעות התחילו לזלוג מעיניי אבל לא אכפת לי..

״את צריכה להבין שאני אוהב אותך..״

״בבקשה די מקס.. פגעת בי כול כל חזק.. בבקשה אל תגיד לי כמה ׳אתה אוהב אותי׳, בבקשה.. זאת החלטה שלי, והמעט שאתה צריך לעשות זה לכבד את זה ולהתרחק.. פשוט להתרחק.. בבקשה מקס..״

נמאס לי להלחם, נמאס לי.. הוא היה הכי חשוב לי, הוא היה האהבה הראשונה שלי רבאק.. הוא בגד בי, הוא לקח ממני את הכול.. אני יודעת שכבר החלטתי מה אני רוצה לעשות איתו, אני יודעת, אבל עכשיו אני מרגישה שאני צריכה לחשוב מחדש..

הוא לקח את המפתחות, הסתכל עליי, חיבק אותי, והלך..

נכנסתי לראות מה שלום נייט, הלכתי לסלון, למטבח, לכול מקום והוא לא נמצא.
עליתי למעלה בתקווה לחפש את שירותים.
גאד דאם, אני הולכת לאיבוד פה!
״מחפשת משהו?״ אדם שאל אותי.
״מי אתה? אה כן, זה שזיין אותי כול כך חזק עד שלא יכולתי ללכת״, אמרתי והמשכתי ללכת כשהוא מאחוריי.
פתחתי סתם דלת רנדומלית והוא סוף סוף, ראיתי את נייט עם עוד מישהי מנקה לו את הפצעים.
״נייט״
״תודה אושר, נדבר אחר כך״, הוא אמר לבחורה הזאת והיא יצאה, כמובן לא ויתרה על הזדמנות לדפוק לאדם מבט פלרטטני, ״היי לך״, נייט אמר לי בחיוך ובמבט כול כל טוב.
״אתה בסדר?? אני כול כך מצטערת!!״ אמרתי וחיבקתי אותו.
אדם עדיין היה שם.
״מה?״ ניגשתי אליו לדלת.
״כלום״, הוא אמר באדישות.
״יופי, לך תזיין אותה עד שהיא לא תוכל לזוז״, אמרתי וטרקתי את הדלת.
״אין לך על מה להצטער יפה שלי, אני בסדר אל תדאגי״.
לקחתי מגבת, הרטבתי אותה מעט והתחלתי לנגב בעדינות את הדם מפניו של נייט.
הוא לא זז, גם כשעברתי את המגבת על החתך בגבה שלו, שהיה נירא די עמוק, הוא לא זז. הוא רק הסתכל אליי וחייך.
״מה?״ אמרתי וחיכיתי קצת..
״כלום, את יפה שאת ככה.. אימהית״, הוא אמר וצחק.
״אני לא אימהית. אני פשוט דואגת לך כי האקס שלי עשה את זה.״ ואמרתי ודחפתי אותו קלות.
״אווץ, כאב לי״, הוא אמר בכאב מזוייף.
״בואי, נלך הביתה״
********************************************
עבר שבוע.. שבוע שאני ונייט הכי התקרבנו בעולם, שבוע של דינוים מפגרים וילדותיים עם אדם, שבוע של צחוקים על קים, ועם לורן, ועם עומר וליאם, ושבוע של לימודים.
ואז, קרה הדבר שהכי פחדתי שיקרה.
״ווכן, העבודה הבאה שלכם, היא עבודה בזוגות, הציון הוא 70% מהציון הסופי שלכם. כול אחד יקבל בן זוג, ונושא, כמובן שקשור במדעי החברה, לעבוד איתו עליו״, המרצה הסביר.
״אדל עם..אדם. אני מצפה ממך לעבודה יוצאת מן הכלל. אדל.״, לא לא לא לא לא. למה אלוהים, מה עשיתי רע?!
״אי אפשר עם בן זוג אחר?״ אמרתי למורה, זין שאדם שומע.
״למה? יהיה לך מאוד כיף איתי״, אדם אמר וחייך חיוך זדוני.
״סתם את הפה אדם״, אמרתי לו בקול נוקב.
״אני לא מתלהב מלהיות בעבודה איתך תרגעי גיק״.
״המרצה אני מבקשת רחמים״, אמרתי לו במבט.
״אני יודע למה את מתכוונת, תאמיני לי, אבל זה יעשה לכם טוב. הנושא שלכם הוא החברה של היום, נגד החברה של פעם״.

אני שונאת את המרצה הזה, שונאת!! דווקא אדם, תן לי את לואיס הגועלי הזה, אבל את אדם?! דמאט.

יצאנו מהכיתה והלכתי ללוקר שלי.
כמובן שאדם בא לכיווני.
״תגיע היום בשעה ארבע לחדר שלי, ארבע בדיוק, בחמש וחצי אתה כבר בחוץ, הבנת?״
״כן גיק״, הוא גיחך והלך.
׳אה ואדם, אני שונאת אותך מכול עמקי נשמתי׳, התת מודע שלי הוסיף. נכון תת מודע יקר, אני שונאת אותו מעמקי נשמתי.

נשאר לי רק יוגה בסוף היום, החלטתי לוותר על זה כדי ללכת לנוח לפני שאדם יגיע.

הגעתי לחדר ונכנסתי להתקלח. שמתי עליי מכנס טרנינג בצבע שחור וגופייה. נכנסתי למיטה ושמתי שעון מעורר עד השעה שלוש, שמתי את הראש על הכרית ונכנסתי לשינה עמוקה.

"When I see your face it's not a thing that I would change cause you're amazing just the way you are",
התעוררתי מהשעון המעורר.
״אדם?״, אמרתי מטושטשת מהשינה שלי.
״ברונו מארס אה?״ הוא גיחך.
״מה אתה עושה פה?!״ צרחתי עליו.
״חשבתי לבוא מוקדם יותר כדי לסיים את זה מוקדם יותר, גיק״.
״מה הקטע שלך עם הגיק הזה כבר?!״ אמרתי מהעצבים.
״את חנונית, חנונית זה גיק, את גיק״.
״לא אתה חכם. תן לי להתלבש״, אמרתי לו וסימנתי לו שיצא.
״אל תדאגי זה לא שאכפת לי ממה שיש לך מתחת לגופנית סבא הזו״, הוא אמר וגיכך, וברוב חוצפתו התיישב על הכורסא והדליק טלווזייה.
אוחח אני שונאת אותו.
לקחתי את הבגדים שלי והתענגתי לכיוון המקלחת.
שמתי טייץ עם חולה שחורה פשוטה נופלת, ועשיתי קוקו מרושל.
יצאתי וראיתי אותו מתעסק עם כול הדפים שלך.
״אדם יש לך שלוש שניות לעוף לי מהדברים״ אמרתי בקול חד.
״אחד.. שתיים.. שלוש.״ הוא אמר ונשאר אדיש.
״זוז״, הגעתי לשם לסדר את הבלאגן שלו, והטמבל הזה, הוא פשוט לקחת את כול הדפים המאוד מסודרים על השידה שלי, והפך הכול!!
״אדם!!!!״, ממש צעקתי, ״אוי אני שונאת אותךך למה היית צריך לעשות את זה?!״
״בשביל לראות את הפרצוף הזה״, הוא צחק וחייך.
לא יכולתי יותר, לא שאלתי בעצמי. תוך שניות היד שלי כבר סטרה ללחי שלו בעצבים.
הוא שיפשף את הלחי שלו והדחף אותי לקיר כשהוא הצמיד את היידים שלי לקיר בעזרת הידיים הגדולות להפליא שלו.
״בחיים.. אל תרימי.. עלי יד״, הוא אמר מתחת לנשימות שלו.
הייתי כול כל קרובים, הרגשתי את הנשימות שלו על הפנים שלי, לא הורדתי את עיניי ממנו, ״זוז״, אמרתי והוא רק הידק את אחיזתו.
ואז..
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••אהובות יפות שלייי!!
אתן שונאות את אדם כמוני?? ומה אתן חושבות כל נייט, מעניינת אותי כול דעה ודעה שיש לכן!!
קודם כול בתור כותבת חשוב לי להגיד שהזמן הזה שאדל עברה בלימודים, הביטחון העצמי שלה עלה מאוד, מאוד, בגלל זה היא לא שמה על אדם.
ובגלל שהפרק של השבוע היה משעמם, והעליתי אותו אחרי הרבה זמן, פיציתי אותכן ובעוד פרק!!
מה אתן אומרות נעשה דירוגים?
יאללה נלך על זה.
10 תגובות ו-25 הצבעות?
זה בסדר בשביל התחלה לא?
יאללה אהובות שלי, תגיבו ושבוע טובב 😘