Royal • Ziam

23: Last Kiss

One last kiss before you go

פרק 23
נשיקה אחרונה

1888
זאיין

ליאם הביט בעיניי ואני בלעתי רוק, ממהר להשפיל את מבטי.

"בהצלחה עם פרנק." הכרזתי והזזתי את ידיו ממני, מתרחק במהירות וחוזר אל המשרד שלי.

לאחר שאישרתי את יציאתם של שלושת החיילים, ליאם, פרנק ופין, התהלכתי אל החצר בכדי להיפרד מהם לשלום.

"הם יוצאים אל השדה המזרחי, מעט דרומה. הלחימה שם מאלצת אותנו לשלוח מספר חיילים גבוה מכיוון שהמון חיילים צרפתיים מתקיפים ממזרחה." אחד מיועציי, ג'ייסון, הכריז בקול סמכותי בזמן שהחיילים עלו על הכרכרות המעופשות.

"התנאים בשטח יהיו הטובים ביותר שניתן יהיה לספק, הרי אנחנו רוצים שהחיילים יהיו במצב טוב ויסופקו מכל בחינה אפשרית." הוסיף ואני חיפשתי בעיניי את ליאם.

מבטי נעצר כשעיניי מצאו את העיניים החומות והיפות שנראו בהירות בגלל קרני השמש שהאירו.

"אחזור בעוד כמה דקות." לחשתי לעברו של ג'ייסון והוא הנהן.

התחלתי להתהלך לכיוון של ליאם, שהיה עם עוד שלושה אנשים, עד שהייתי קרוב מספיק בכדי לפנות אליו.

"שלום, הוד מעלתך." שלושת החיילים שהיו לצידו של ליאם אמרו והשתחוו בזמן שליאם עמד והביט בי.

"בוקר טוב, אני מאחל לכם בהצלחה בשדה הקרב ומודה לכם על התנדבותכם." הכרזתי והעברתי את מבטי אל ליאם.

"הדוכס פיין, אני חושש שאצטרך לדבר איתך לכמה דקות, תוכל לגשת הצידה?" שאלתי וליאם גלגל את עיניו והנהן, מתחיל ללכת.

לאחר הליכה של כמה שניות נעצרנו, לא נמצאים בטווח ראייה של אף אחד.

"התחרטת ובאת להיפרד ממני?" לחש ומשך את בידי, מושך את כל גופי אליו.

בהיתי בעיניו ונשמתי נשימה עמוקה.

"ל- לא.. רק רציתי לאחל לך ב- בהצלחה.." מלמלתי והשפלתי את מבטי, משחרר את אחיזתו בי ומתרחק במהירות.

"אני עדיין כועס עליך." הכרזתי והוא בחן אותי בעיניו, סורק את כולי.

"אתה באמת רוצה שניפרד כך? ייתכן שלא נתראה יותר לעולם, זו הדרך בה אתה בוחר להגיד לי שלום?" הוא לחש ואני בלעתי רוק והבטתי ברצפה, בוהה כמה שניות.

הרמתי את מבטי ורצתי לעברו של ליאם, כורך את זרועותיי סביב צווארו ומרסק את שפתיי על שלו.

לאחר מספר שניות הוא נישק אותי בחזרה ואני הרגשתי את קצב פעימות לבי מאיץ, את חום גופי מתגבר.