Royal • Ziam

28: The Truth

Never understimate someone's ability to find out the truth.

פרק 28
האמת

1889
זאיין

"זאיין, בבקשה אל תעשה לי את זה.. אל תגרום לי להרגיש אשם, להרגיש יותר רע ממה שאני מרגיש עכשיו.." ליאם לחש לעברי אני השפלתי את מבטי.

"אז מה אתה רוצה שאני אעשה? שאני פשוט אוותר עליך? אוותר כי קצת קשה? כשנשבעים אמונים זה לזה, מבטיחים להיות זה לצד זה גם אם האחד חולה, ואני לא מתכוון לוותר עליך בגלל שאתה גוסס. אני מקווה שאתה תשתדל להתאמץ, שלא תוותר בגלל שמעט קשה עכשיו.." הכרזתי והוא נאנח.

"אם זה היה הפוך, היית מבין כמה זה קשה לי.. אבל זי, אם אתה באמת אוהב אותי, אל תפגע בעצמך ותשב לצידי בכל יום. תמשיך עם החיים שלך, זה יעשה לך טוב." לחש ואני פלטתי נשיפה ארוכה.

"ליאם. אתה באמת רוצה שאפסיק לבוא הנה?" לחשתי והוא התייפח.

"אני רוצה שתבוא לכאן בכל יום, שתנשק ותחייך, שתספר סיפור על היום שלך. אבל לא, אל תעשה את זה. אל תבוא הנה. אני לא אוכל לראות אותך ככה ואז יכאב לי יותר ממה שכבר כואב. שנינו נהיה אומללים, לפחות שאתה תהיה שמח." הכריז.

"אני לא אהיה שמח בלעדיך!" צעקתי, לא שולט בעצמי, והוא בלע רוק.

"אתה תהיה חייב ללמוד להיות שמח בלעדיי, כי אני לא אהיה פה לעוד הרבה זמן." נשכתי את פנים פי מבפנים כשהוא דיבר.

"להתראות לך." לחשתי, מרגיש כעוס.

קמתי, לא מביט בעיניו, הסתובבתי וניגשתי אל הדלת, בולע רוק ויוצא משם.

"לפחות הוא חי. אבל עזוב את זה לרגע, אתה רואה שצדקתי?" לואי חייך ואני זקפתי את גבותיי ובהיתי בו.

"אתה חסר טאקט, בחור. הוא גוסס, למי אכפת שצדקת?" יריתי והוא השפיל את מבטו.

"הוא יהיה בסדר, אני בטוח.." לחש ואני השפלתי את מבטי גם כן.

"אבל אתה מודה בכך שצדקתי? אתה רואה שאתה מתחרט על הנישואים איתה?" גלגלתי את עיניי.

"נכון, לואי, צדקת." השבתי, מרגיש מיואש.

"תפסיק להיות מדוכדך. אני מבין לגמרי למה הוא הרחיק אותך, זה מראה שהוא אוהב אותך. הוא לא רוצה שתראה אותו כך כי אז אתה תסבול, ואם אתה תסבול אז הוא יסבול אפילו יותר. זה מה שעושים באהבה, זאיין, מקריבים ומוותרים על דברים חשובים. והוא וויתר על לראות אותך ברגעים האחרונים של-"

"לואי! איך אני אמור להירגע? אמרת שהוא יהיה בסדר ופתאום אתה מזכיר את הרגעים האחרונים לחייו? אתה חתיכת חמור!" הטחתי בו והוא נשך את שפתו, מביט בי במבט מבולבל.